כיצד לבצע מבדקי חדירה PT למערכות ERP ו-CRM

הבנת מערכות ERP ו-CRM

מערכות ERP (Enterprise Resource Planning) ו-CRM (Customer Relationship Management) הן מערכות קריטיות בניהול ארגוני מודרני, ומשמשות מרכז לניהול משאבים, תהליכים עסקיים וממשקי לקוחות. מערכות אלו מקשרות בין מחלקות שונות כגון פיננסים, לוגיסטיקה, שיווק, מכירות ושירות לקוחות, ומאפשרות שליטה בזמן אמת על תהליכים פנימיים ותקשורת עם לקוחות.

מערכות ERP מתמקדות בעיקר באופטימיזציה של תהליכים פנימיים – ניהול מלאים, תכנון ייצור, חשבונאות וניהול כוח אדם. לעומת זאת, מערכות CRM עוסקות בניתוח, תיעוד ואופטימיזציה של האינטראקציה עם לקוחות תוך שמירה על מאגרי מידע רגישים הכוללים פרטים אישיים, היסטוריית רכישות, ונתוני תקשורת.

בשל ריכוז מידע רגיש ואינטגרציה בין מערכות רבות, ERP ו-CRM הופכות ליעדים מועדפים על תוקפים. כל חולשה או כשל אבטחה במערכת אחת עלולה להקרין על המערכת כולה ולאפשר גישה לא מותאמת למידע מסווג ואף לגרום לשיתוק פעילות ארגונית.

בנוסף, האינטגרציה הרחבה עם מערכות צד שלישי – בנקים, מערכות סליקה, שירותי ענן ועוד – מגדילה את שטח התקיפה ומוסיפה שכבות סיכון חדשות. לכן חשוב להבין את הארכיטקטורה של המערכות הנבדקות, הממשקים השונים ואופי הנתונים שנאגר בהם, כדי לתכנן מבדק חדירה מושכל ויעיל.

במהלך המבדק יש לבחון לא רק את עמידות המערכות עצמן, אלא גם את מערך ההרשאות, רמות הגישה, נהלי העבודה והדרכים בהן מועבר המידע בתוך הארגון ואל מחוץ לו. התייחסות מקיפה לאלמנטים אלו מסייעת בזיהוי צווארי בקבוק באבטחה ומציבה את הבסיס למיסוד מדיניות אבטחת מידע יציבה.

חשיבות מבדקי חדירה במערכות מידע

שמירה על אבטחת מערכות מידע אינה רק דרישה רגולטורית אלא צורך עסקי קריטי, במיוחד במערכות ERP ו-CRM שמכילות מידע תפעולי ואישי רגיש. מבדקי חדירה (Penetration Tests – PT) מאפשרים לארגונים לזהות פגיעויות וסיכונים עוד לפני שאיומים ממשיים ינוצלו על ידי גורמים זדוניים. מאחר שמערכות אלו עוסקות בנתונים פיננסיים ויחסי לקוחות, התקפה מוצלחת תוביל לא רק להפסדים כספיים אלא לפגיעה במוניטין ובאמון הלקוחות.

באמצעות מבדק חדירה ניתן לבחון את המערכת באופן מעשי תוך הדמיה של התקפות אמת, ולמדוד את מוכנות הארגון לטיפול באיומים קיימים ועתידיים. התהליך מזהה נקודות תורפה הן ברמת הקוד והמערכת והן ברמת התהליכים הארגוניים והמשתמשים. מעבר להיבטים טכניים, מבדקי חדירה מסייעים בהצפת ליקויים בהגדרות הרשאות, חוסר התייחסות לעקרונות least privilege ופרצות בתשתיות רשת פנימיות וחיצוניות.

יתרון מרכזי של מבדק חדירה טמון בכך שהוא מאפשר לא רק בדיקה דקלרטיבית של נהלים, אלא הערכה פרקטית של יישום מנגנוני האבטחה. במערכות CRM לדוגמה, מבדק כזה עשוי לחשוף גישות לא מורשות דרך פורטל לקוחות או ממשקי API פגיעים. במערכות ERP ניתן לאתר דרכי עקיפה של בקרות פנימיות כמו גישה לחשבוניות, ניהול מלאים או מידע שכר.

מבדק חדירה גם מייצר מסגרת מדידה ברורה לצורך השוואה בין מערכות, גרסאות ומודולים שונים שנמצאים בשימוש בארגון. הוא מאפשר זיהוי סיכונים בשלבי הפיתוח המוקדמים או לאחר שדרוגים, וכך מצמצם את משך החשיפה לפגיעויות לא ידועות (zero-day).

לגופים פיננסיים, מוסדות בריאות, ארגונים ממשלתיים וגופים המחויבים לתקני ציות כמו GDPR או ISO 27001, הפעלת מבדקי חדירה מהווה כלי מרכזי לדיון מול גופי רגולציה ולהוכחת מחויבות לאבטחת המידע. בנוסף, מבדקים אלו יוצרים תיעוד מקצועי הנחוץ בעת אירוע סייבר לחקירה ולהערכת הנזק.

לסיכום, מבדקי חדירה אינם פעולה חד-פעמית אלא חלק בלתי נפרד ממחזור החיים של מערכת מידע. הם מאפשרים תמונת מצב עדכנית הנדרשת לקבלת החלטות מושכלות, ולפעילות אבטחה המבוססת על סיכונים אמתיים ולא רק על תחזיות או הנחות תיאורטיות.

רוצים לגלות את נקודות התורפה בעסק שלכם בעזרת מבדקי חדירה? השאירו פרטים ונציגנו יחזרו אליכם!

איומים וסיכונים נפוצים במערכות ERP ו-CRM

מערכות ERP ו-CRM נחשבות לפלטפורמות עשירות בנתונים עסקיים רגישים ומידע אישי ולכן הן נמצאות ברשימת היעדים המובילים של תוקפים מתקדמים. בין האיומים הנפוצים ניתן למנות גישה לא מורשית על ידי זיהוי סיסמאות חלשות או ניצול כשלי אימות דו-שלבית, חדירה לממשקי API לא מאובטחים, וכן שימוש בהרשאות עודפות שניתנו למשתמשים שלא לצורך.

מתוך כך עולה סיכון מהותי של דליפת מידע – מידע פיננסי, נתוני לקוחות, עסקאות, הצעות מחיר ומידע ארגוני פנימי עלול להיחשף במקרה של פגיעות בממשקים בין המערכות. שימוש בפרוטוקולים בלתי מאובטחים או חוסר הצפנה בהעברת נתונים מול גורמים חיצוניים מגדילים את רמת הסיכון. במקרים רבים ניתן ליירט את המידע המועבר או לבצע התקפת Man-in-the-Middle בעמדות בלתי מאובטחות.

סיכון מרכזי נוסף הוא הזרקות קוד (Injection), ביניהן SQL Injection או Script Injection, המאפשרות לתוקף להפעיל שאילתות זדוניות או להחדיר סקריפטים שיפגעו בתקינות הפעולה של המערכת. הפגיעות מתרחשות לרוב בטפסים או ממשקים חיצוניים שאינם מבוקרים כראוי. זיהוי מוקדם של אזורים אלו בבדיקת חדירה קריטית למניעת ניצול בפועל.

איומי Social Engineering, כמו התחזות למשתמשים מן הארגון כמקור לבקשת גישה, מהווים גם הם גורם מכריע בפרצות אבטחה. מערכות אלו מבוססות על שימוש רחב בתקשורת פנימית בין צוותים, מה שמייצר הזדמנויות להעברת קישורים זדוניים או קבצים נגועים שמובילים לפתחי כניסה עמוקים בתוך רשת הארגון.

מעבר לכך, ניתוח מבדקי חדירה מצביע על כך שארגונים רבים סובלים מגרסאות לא עדכניות של רכיבי תוכנה, מה שמציב את המערכות בפני סיכונים מהותיים הקשורים לפרצות ידועות שעדיין לא תוקנו. תוקפים מקצועיים משתמשים בסריקה שיטתית לבחינת גרסאות רכיבים ובודקים את קיומם של תיקונים זמינים שטרם יושמו.

תהליך הבקרה הפנימית בארגונים גם כן עלול לתרום לאיומים – כאשר אין תיעוד או ניהול ממוחשב של השינויים שבוצעו בהרשאות, או כאשר בעלי תפקידים מקבלים רמות גישה מיותרות לאורך זמן, נוצרת שכבה נוספת של חשיפה לסיכון. יש לוודא כי הרשאות מינימליות ניתנות בהתאם לעיקרון least privilege וכי מנגנוני ניטור פועלים באופן שגרתי.

על ארגון מקצועי לזהות מראש ולתחקר באופן תדיר את אותם צווארי בקבוק טכנולוגיים ונהלים חלשים שיכולים להוות מדרגות חדירה לתוקף. במיוחד חשוב לבחון תהליכי אינטגרציה בין מודולים שונים של המערכת או מול מערכות חיצוניות, שם עלולות להיווצר נקודות תורפה בלתי מכוסות עקב חוסר בתיאום אבטחתי בין צוותים שונים.

שלבי התכנון של מבדק חדירה

השלב הראשון בתכנון מבדק חדירה למערכות ERP ו-CRM הוא הגדרת ייעוד המבדק ומטרותיו. בשלב זה יש לאפיין את הסיכונים העיקריים שהארגון מבקש לבחון, כגון חדירה לממשקי API, בדיקת הרשאות משתמשים, איתור מידע רגיש או זליגת נתונים בין מודולים. הגדרה ברורה של תחומי הבדיקה תאפשר ביצוע מבדק ממוקד, תוך ניצול נכון של משאבים וזמן.

בהמשך יש לערוך סקר סיכונים מקדים שבמהלכו נאסף מידע אודות הארכיטקטורה של המערכות, גרסאות המוצר, סוגי המשתמשים, הרכיבים המשולבים, ותשתיות התקשורת הפנימית והחיצונית. המידע ייאסף מתיעוד טכני קיים, ראיונות עם אנשי מפתח, וסריקות ראשוניות של הרשת. שלב זה קרוי לעיתים "reconnaissance", שכן המידע שייאסף בו מהווה בסיס לבניית תרשימי זרימה ולמיפוי שטחי תקיפה פוטנציאליים.

אחד הרכיבים המרכזיים בשלב התכנון הוא ניסוח מסמך הסכמה (Rules of Engagement). מסמך זה מגדיר את מסגרת הבדיקה, כולל שעות ביצוע, מערכות מותרות ואסורות לבדיקה, כלי עבודה מותרים, והגדרות טיפול באירועים חריגים. מטרת המסמך היא למנוע נזקים מערכיים לא מכוונים ולהבטיח שיתוף פעולה בין הגורמים המעורבים, לרבות צוותי IT, אבטחת מידע, משפט ונהלים.

במערכות ERP ו-CRM קיימות רמות מורכבות רבות: מודולים נפרדים, שילובים עם מערכות BI, פרוטוקולי אינטגרציה שונים (למשל SOAP או REST), תצורות מקומיות או ענניות, ושימוש רחב ברמות הרשאה שונות. לפיכך, תכנון נכון כולל גם מיפוי תרחישי תקיפה ספציפיים על פי פרופילי משתמשים שונים – כגון נציג שירות, מנהל כספים או מנהל מערכת – ובחינת יכולות הגישה ונתיבי המעבר האפשריים בין מודולים.

במסגרת התכנון יש לקבוע גם אילו סוגי מבדקים יבוצעו – מבדק חיצוני שמדמה תוקף חיצוני ללא גישה פנימית, או מבדק פנימי שמניח שהפורץ כבר חדר לרשת הארגונית. בנוסף, לעיתים תיבדק גישת Zero Knowledge שבה צוות הבודקים אינו מקבל מידע מקדים כלל, או גישה White Box שבה מסופק לתוקף מידע מלא על מערכת היעד. לכל גישה יתרונות בהתאם למטרת הבדיקה ולפרופיל האיומים של הארגון.

עוד מומלץ לשלב מודל דירוג סיכונים כגון CVSS לקביעת סדר עדיפויות בבדיקת הפגיעויות. דירוג מסוג זה יסייע בעתיד בשלב ההמלצות ובקבלת החלטות ניהוליות בנוגע לתיקונים. כמו כן, יש להגדיר מראש מדדים להצלחת הבדיקה, הכוללים למשל כמה נקודות כניסה פוטנציאליות אותרו, באיזו מידה הובילו לאיתור מידע רגיש, ומה הייתה מידת התגובה של המערכות והצוותים לפעולות שנעשו במסגרת המבדק.

לקראת סיום שלב התכנון יש לבצע תיאום לוגיסטי הכולל הגדרת זמני הבדיקה, גישה למשאבים רלוונטיים במידת הצורך, הפצת תיעוד תואם לגורמים שיידרשו לשתף פעולה בזמן אמת, וכן גיבוש צוות תגובה מיידית למקרה של השפעה לא מכוונת על המערכת התפעולית. שלב תכנון יסודי מהווה מרכיב קריטי להצלחת מבדק חדירה, במיוחד כאשר מדובר במערכות כה עדינות וחיוניות לפעילות השוטפת של הארגון.

כלים וטכניקות נפוצות לביצוע PT

ביצוע מבדקי חדירה אפקטיביים למערכות ERP ו-CRM מצריך שימוש בכלים מקצועיים ומגוונים וכן יישום של טכניקות מתקדמות, המותאמות לתשתית מורכבת ומודולרית. הכלים שבהם נעשה שימוש משתנים בהתאם לסוג המבדק (חיצוני, פנימי, עם או בלי מידע מקדים), אך לרוב כוללים גם כלי סריקה סטטית ו/או דינמית, פלטפורמות אוטומציה, כלי ניתוח רשת ויישומי בדיקה ספציפיים לפרוטוקולים ולמערכות קיימות.

בין הכלים הנפוצים לביצוע סריקות ראשוניות לסריקת פורטים וזיהוי שירותים, לזיהוי תשתיות חשופות באינטרנט, ולביצוע איסוף מידע ממקורות חוץ (OSINT). אלו מספקים מיפוי ראשוני של שטח התקיפה המרוחק, במיוחד כאשר מדובר במבדק חיצוני של מערכת CRM מבוססת ענן או ERP ארגונית בעלת ממשקי גישה מהשוק החיצוני.

בשלב שלאחר מכן, ובהתאם למבנה המערכת, נעשה שימוש בכלים לצורך בדיקות אפליקטיביות של ממשקי המשתמש, טפסים, תפריטים והפעלת קלטים דינמיים. כלים אלה מאפשרים לבצע בדיקות Injection ולבחון טיפול בשדות קלט קריטיים, כגון יומני הרכישה ב-ERP או שדות כתובת וטפסי צור קשר ב-CRM. הבודק יכול לבצע ניתוח מעמיק של בקשות HTTP, לבדוק כותרות, משתמש tokens, ומנגנוני אימות והרשאה.

כאשר המבדק מתמקד בממשקי API – שהם נפוצים ובעלי חשיבות רבה במערכות מודרניות – מבוצעות בדיקות תוך שימוש בכלים אלו מסייעים בבדיקת תעבורת REST ו-SOAP, שילוב טוקנים לאימות, ושיגור payloads לצורך פגיעה בבקרות או חשיפת מידע.

לצורך בדיקה מעמיקה של תשתית המערכת, בפרט סביבת שרתי היישומים והמסדי נתונים, בשימוש גם כלים המאפשר הפעלת מודולים אוטומטיים לניצול חולשות ידועות, והרצת קוד בזדוניות בסביבות שונות. כמו כן משמש לזיהוי והתקפה על חולשות SQL Injection, בעיקר ברכיבי ניהול במסדי נתונים בלתי מוגנים או באזורים שהוזנו בהם ערכים מהמשתמש ללא חיטוי.

בשלב מתקדם יותר של הבדיקה, ישולבו כלים לניתוח ניטור תעבורת רשת שמאפשרים זיהוי מידע בלתי מוצפן או דליפות נתונים בזמן אמת. כלים אלו שימושיים במיוחד במודולים של ERP שמעבדים מידע בזמן אמת מול מערכות צד שלישי, ובממשקי CRM מבוססי דפדפן שמסתמכים על cookies, session IDs או JWT tokens.

לצד הכלים, טכניקות הבדיקה כוללות בין היתר התקפה על ממשקים פנימיים בגישת "Lateral Movement", הפעלת הרשאות מדומות, מניפולציה של תפריטי הרשאות (privilege escalation), ביצוע fuzzing לטפסים לא מוכרים, וכן שימוש ב-tokens פגומים או שניתן לייצרם שוב בתוך המערכת. כל טכניקה שכזו מותאמת עפ"י ההקשר – לדוגמה, ניסיון התחברות למערכת מבלי לעבור תהליך MFA או עקיפת בקרת session expiration.

במערכות ERP ו-CRM רבות קיימת שכבת קוד מותאם אישית (customised plugins או add-ons), ולכן יש מקום לשילוב סריקות סטטיות באמצעות כלים לבדיקת קוד Python או JavaScript. טכניקות כאלו קריטיות בעיקר בארגונים בהם בוצעה התאמה אישית של המערכות המסחריות.

לתיעוד הפעולות שבוצעו, לניתוח התוצאות ולהתרעה על תקלות צפויות, מקובל שכל מבצע PT ינהל יומן ומערכת רישום צמודה – לעיתים באופן אוטומטי תוך שימוש ב-SIEM או XDR של הארגון, ולעיתים בעזרת כלי ניהול פרויקטים ייעודיים לשלב הבדיקות. תיעוד נכון מאפשר חקירה לאחור והצלבת ממצאים עם סריקות עתידיות לשם איתור מגמות חוזרות או כשלי אבטחה עקביים.

בתוך כך, חשוב להדגיש ששילוב של טכניקות חצי אוטומטיות יחד עם בדיקה ידנית הוא קריטי לקבלת ממצאים מדויקים. מבדק חדירה אינו מסתמך אך ורק על יכולות עסקיות של הכלי, אלא על היצירתיות, הניסיון והיכולת של הבודק האנושי לחבר בין פרצות שונות כדי להשיג שליטה בנתונים או ביצוע פעולות לא מורשות.

מעוניינים במבדקי חדירה מקצועיים שיבטיחו את שלמות המידע שלכם? רשמו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

ביצוע מבדק חדירה בפועל

ביצוע מבדק חדירה בפועל למערכות ERP ו-CRM דורש גישה שיטתית שמבוססת על שלבי תכנון מדויקים, כלים טכנולוגיים, הבנת הארכיטקטורה הארגונית ויכולת להגיב בזמן אמת לשינויים והתפתחויות בשטח. לאחר שהוגדרו גבולות המבדק והתקבל אישור לביצועו, מתחיל שלב ה-Reconnaissance, במסגרתו נאסף מידע זמין על המערכת הנבדקת – החל מנתונים בסיסיים כמו כתובות IP ודומיינים, ועד לזיהוי מודולים פעילים, שרתים רלוונטיים, נקודות גישה פתוחות ותשתיות צד שלישי המחוברות למערכת.

בשלב הבא מבוצעת סריקה של המערכת תוך שימוש בכלים לזיהוי פורטים פתוחים, גרסאות תוכנה וסריקות פגיעות אוטומטיות נשענות על בסיסי נתונים של חולשות מוכרות (CVE). במידה ומדובר במערכת CRM מבוססת אתר אינטרנט, ייבדקו הממשקים החיצוניים כגון דפי התחברות, טפסים מולקנים ועד ל-APIs, באמצעות כלים ופלטפורמות לבדיקות דינמיות (DAST).

חלק קריטי בביצוע מבדק חדירה בפועל הוא שלב ההתקפה הסימולטיבית. כאן מנסים הבודקים – על פי ההרשאות והתנאים שהוגדרו – לבצע פרצות בפועל, בין אם מדובר בהזרקות SQL או XSS, עקיפת בקרות אימות, גישה לקבצים פנימיים, או דילוג על מערכי הרשאות. אם הבודק מצליח לגשת לנתונים מסווגים (כגון תעודות משכורת, שמות לקוחות, או מידע תפעולי פנימי), הוא מתעד את הפעולה כולל הוכחת ביצוע (Proof of Concept).

במערכות ERP מתבצעת לרוב סימולציה של משתמש בעל הרשאות נמוכות – לדוגמה עובד מחסן – כדי לבחון האם ניתן לבצע מעבר בין מודולים (Lateral Movement) ולרכוש הרשאות שאינן מיועדות לו. במערכות CRM לעיתים המדמה משלים את הבדיקה ע"י התחזות ללקוח או סוכן מכירות ומבצע ניסיונות לאתר מידע מעבר לתחום ההרשאות באמצעות API לא מוגנים או קריאות ישירות למסד נתונים.

במהלך המבדק חשוב לייצר מערך ניטור מתמיד לזיהוי איומים בזמן אמת. לעיתים הבודקים מזריקים קבצים זדוניים או מריצים payloads כדי לבדוק את תגובת מערכות אבטחת המידע. אם קיימת מערכת SIEM או EDR, ישלבו הבודקים בדיקה לבחינת יכולת הזיהוי שלה ותגובתה לפעילויות חשודות. אם אין זיהוי או התרעה על ניסיונות גישה לא מורשית, מדובר בליקוי נפוץ המשקף חוסר בהכנה מבצעית של הארגון.

בקרב מערכות ענניות בפרט, יש חשיבות לבדיקות המשלבות הנדסה חברתית – שליחת מיילים מזויפים, ניסיונות התחברות למערכת עם קריאדות דומות, או טכניקות phishing פשוטות, שמניבות תובנות אודות מודעות המשתמשים והמערכות למניעת גישה. למאמרים רלוונטיים נוספים תוכלו לעקוב גם דרך הטוויטר שלנו.

לאחר ביצוע מתקפות וניתוחים ראשוניים ניגשים הבודקים לשלב הניתוח: האם נמצאו פרצות, האם היה ניתן לגשת למידע רגיש, האם המערכת הציגה תגובה הולמת או שמדובר בפרצה משמעותית. כמו כן, תיבדק אפשרות לחדירה מתמשכת (Persistence), כלומר השגת גישה נאמנה לאורך זמן בעזרת יצירת משתמשים חדשים, שינוי הרשאות, או השארת קוד פשוט שמחובר למערכת ומחכה לפעולה חיצונית.

בארגונים רבים המשלבים מודולים פנימיים וחיצוניים, נמצאות דווקא הפרצות באינטגרציה – לדוגמה, חוסר אימות בין מערכת ה-CRM למערכת ERP בעת העברה של נתונים בנוגע לחשבוניות או לקוחות. הבודקים מדגישים את חשיבות עיבוד תקין של התקשורת וגם את הצורך באבטחת נקודות קצה שמשמשות שערים למידע.

לסיכום של שלב הביצוע, על צוות המבדק לתעד בפירוט את כל הפעולות שבוצעו, כולל פקודות, כלי עבודה, ממצאים, תגובות מערכת, ודרכי גישה לא מורשות. תיעוד זה יועבר בשלב הבא לדוח הממצאים וההמלצות שבמקרים רבים מהווה מסמך מרכזי מול הנהלת הארגון, הרשות הרגולטורית או הצוותים הטכניים שידרשו לבצע תיקון מהיר.

כתיבת דוח ממצאים והמלצות

עם סיום מבדק החדירה, ישנה חשיבות קריטית לגיבוש דוח מקצועי, מקיף וברור שכולל את כלל הממצאים, ההשלכות האפשריות, והמלצות אופרטיביות לתיקון. דוח זה אינו רק תיעוד טכני אלא כלי ניהולי לכל דבר, שנועד לאפשר להנהלה וגורמי אבטחת המידע לקבל תמונת מצב מלאה של רמת החשיפה והסיכונים בארגון. מערכות ERP ו-CRM מכילות מבנה מודולרי מורכב, ולכן יש לערוך את הדוח בהתאם למבנה זה, תוך פענוח כל ממצא לפי הקשרו הפונקציונלי ולא רק על פי חומרתו.

הדוח נפתח לרוב בתקציר מנהלים המציג בצורה תמציתית את הסיכון הכולל, מספר הפגיעויות שנמצאו, וחומרתן בהתאם לחישוב מבוסס מדדים מוכרים כמו CVSS. פרק זה מכוון לרמות הניהול העליונות ולכן נכתב בגובה עיניים, ללא מושגים טכניים מורכבים, תוך הדגשה של השלכות עסקיות ורגולטוריות.

לאחר מכן נפרסים הממצאים אחד אחד, כל אחד בפורמט קבוע: תיאור הבעיה, שיטת הזיהוי, השפעה פוטנציאלית, אופן השחזור (Proof of Concept), והערכת סיכון. לדוגמה, במקרה שבו התגלה ממשק API ב-CRM שאינו מוגן כראוי ומאפשר גישה לפרטי לקוחות – יפורט תהליך הזיהוי, סוג הנתונים שניתן לגשת אליהם, והאפשרות של תוקף חיצוני לנצל חולשה זו לצורך כריית מידע או תקיפת משתמשים אחרים.

במערכות ERP, ממצאים נוספים כוללים לעיתים זיהוי של משתמשים בעלי הרשאות מיותרות, יכולת לעקוף בקרות בין מודולים פיננסיים, או אפשרות לצפות בדוחות תפעוליים מחוץ לפונקציית העבודה. לדוגמה, משתמש בתפקיד לוגיסטי שיכול לגשת לדוחות שכר – מצב כזה יחשב לפגם חמור במודל ההרשאות.

לאורך הדוח שמים דגש רב על נראות ופשטות: טבלאות מסכמות, סימון פגיעויות לפי צבעים (כחלק מקריאה להשתנות מיידית), ותמונות מסך או לוגים המעידים על התקפות מוצלחות. עם זאת, שומרים על עקרונות של סודיות ופרטיות, כך שכל המידע מזוהה בלבד מתוך המערכת הפנימית ונמנע חשיפת מידע אישי של לקוחות או עובדים.

בחלק נפרד של הדוח ניתנות המלצות פרטניות לכל ממצא. ההמלצות אינן טכניות בלבד – הן כוללות גם שינויים ארגוניים אם נדרש, כמו הטמעת מדיניות הרשאות חדשה, הדרכות מודעות לעובדים, תצורת גיבוי שונה או ביצוע בדיקות תקופתיות נוספות. בארגונים המשתמשים בפתרונות שונים של ספקים חיצוניים, ההמלצות כוללות גם המלצה להדק פיקוח חוזי או לעבור לספקים בעלי מדדים גבוהים בתחום אבטחת המידע.

לצד ההמלצות הפרטניות, מובאות גם המלצות אסטרטגיות כגון הגדלת תקציב להגנת סייבר, שיפור מערך התגובה לאירועי סייבר, והשקעה בתשתיות ניטור ואחסון מאובטח יותר, במיוחד עבור נתוני לקוחות ומידע פיננסי רגיש. ניתן גם לשלב בעת הצורך תחזית סיכונים לעתיד – לדוגמה מהו הסיכון שייווצר אם בעיה מסוימת לא תטופל בתקופה הקרובה וכיצד היא עלולה להחמיר.

לבקשת הלקוח, ניתן לצרף לדוח גם תעודה מסכמת לשם הצגה מול גופים רגולטוריים, בנקים, שותפים עסקיים או לקוחות, המשקפת את העובדה שבוצע מבדק חדירה מקצועי ומעמיק כחלק מהתחייבות לשמירה על אבטחת מידע. תעודה זו מהווה יתרון שיווקי וחיזוק לאמינות העסקית.

לשם מעקב אחר תיקון הליקויים, הדוח מוסכם עם הארגון כולל לו”ז לביצוע תיקונים, תיעדוף לפי חומרה והשפעה, ולעיתים גם מינוי גורם פנים-ארגוני שיתכלל את הביצוע. בנוסף, ניתן לקבוע נקודת ביקורת חוזרת כחצי שנה לאחר מכן לצורך מבדק מחודש או בדיקת תיקון.

בסופו של דבר, דוח ממצאים שמנוסח נכון, מדורג בבירור לפי סדרי עדיפויות, ומוסר בצורה שקופה ופרודוקטיבית, הוא כלי מנהיגותי לכל דבר. הוא תורם לשיפור האבטחה לא רק בטווח המיידי, אלא גם לתרבות ארגונית מודעת ומחויבת לאבטחת מידע כחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית.

תיקון פגיעויות וחיזוק אבטחה

תיקון פגיעויות שהתגלו במהלך מבדק חדירה למערכות ERP ו-CRM דורש גישה שיטתית, שקולה ובעלת סדרי עדיפויות ברורים. לאחר קבלת דוח הממצאים, יש להתחיל בתהליך הכולל ניתוח פנימי של חומרת הפגיעויות, תיעדוף תיקונים לפי קריטיות ובהתאם לרמת ההשפעה על הארגון. יש להתמקד קודם כל בפגיעויות בדרגת סיכון גבוהה – במיוחד כאלו המאפשרות גישה ישירה למידע רגיש, עקיפת הרשאות או שליטה מרחוק במערכות תפעוליות.

במקרים בהם מדובר בפגיעויות הקשורות לקוד מותאם אישית או תוספים פנימיים ששולבו במערכת, חשוב לערב את צוותי הפיתוח הרלוונטיים ולבצע תיקוני קוד תוך הקפדה על עקרונות אבטחה כמו חיטוי קלטים, אימות צד שרת ובדיקות יוניט חוזרות לאחר התיקון. מומלץ לשלב בקרה כפולה באמצעות בדיקות אינטגרציה מחודשות כדי לוודא שהחולשה אכן תוקנה מבלי לגרום לפגמים נוספים במערכת.

במערכות ERP שבהן אותרו בעיות במודלי הרשאות, כגון משתמשים בעלי גישה למידע בלתי רלוונטי, יש לבצע רפורמה כוללת במבנה ההרשאות: הגדרה מדויקת של תפקידי משתמשים, הטמעת עקרון הרשאות מינימליות (Least Privilege), והסרת הרשאות מיותרות. כדאי ליישם בקרות ניהול הרשאות מבוססות תפקידים (RBAC) וכן להפעיל תהליכי אישור ובקרה עבור כל שינוי גישה עתידי.

במקרה של בעיות בתקשורת בין מערכת ה-CRM למערכת ה-ERP – כגון העברת מידע בלתי מוצפן או ללא אימות בין-מערכתי – יש לוודא שכל ממשקי ה-API מחוזקים באמצעות אימות דו-כיווני, הדחת בקשות שאינן חתומות, והוספת שכבות הצפנה בתעבורת מידע רגיש. כל מערכת צריכה להיות מסוגלת לאמת את מקור הנתונים וגם לוודא עקביות ואמינות בפרוטוקולים.

על מנת לחזק את האבטחה לאחר תיקון ראשוני, מומלץ לבצע הקשחות מערכתיות בעקביות: הסרה של רכיבים מיותרים, עדכון רכיבי צד שלישי לגרסאות מאובטחות, הטמעת מדיניות סיסמאות מורכבות ואימות רב-שלבי (MFA). בנוסף, יש להגדיר מנגנוני ניטור מתקדמים שיאתרו פעילות חריגה ויתריעו בזמן אמת – כולל כלי ניטור תעבורת רשת, מערכות SIEM וגיבוי שבועי מבוקר לכל המערכות הקריטיות.

ישנה חשיבות עליונה להדרכת עובדים וגורמים פנים-ארגוניים בנוגע לממצאים שאותרו, אופן ההתמודדות עם איומים דומים בעתיד, וההשלכות האפשריות של פרצות חוזרות. הכשרה זו לא רק מסייעת במניעת טעויות אנוש חוזרות, אלא גם מקבעת תרבות ארגונית מודעת לאבטחת מידע. במיוחד במערכת CRM, התנהגות שגויה של משתמשים יכולה לשמש פתח להונאות או דליפות מידע.

במקרים בהם ידוע שהפגיעות נגרמה כתוצאה ממדיניות תחזוקה לקויה או חוסר עדכון תשתיתי לאורך זמן, יש לקבוע תהליך סדיר של עדכוני מערכות, סריקות תכופות של פגיעויות, ותחזוקת מערכות תשתית – כולל בדיקות תקופתיות לשרתים, בסיסי הנתונים, מערכות הענן וממשקי צד שלישי.

לבסוף, לאחר השלמת תיקון הפגיעויות המהותיות, חשוב לבצע אימות מחודש – מבדק חוזר או בדיקות פנימיות ייעודיות שמטרתן לוודא כי התיקון היה אפקטיבי ולא נוצרו חורי אבטחה חדשים. פעולה זו מגבירה את אמינות תהליך ההקשחה, ומאפשרת לארגון להציג אסמכתא ברורה לכך שננקטו צעדים לשיפור משמעותי באבטחה.

שמירה על אבטחת מידע לאורך זמן

שמירה על אבטחת מידע לאורך זמן במערכות ERP ו-CRM מצריכה גישה פרואקטיבית, רב שכבתית ועקבית, שאיננה מסתיימת לאחר מבדק חדירה או תיקון נקודתי. אחרי שהארגון השלים טיפול בפגיעויות שנמצאו, יש לאמץ נהלי אבטחה ותהליכי בקרה שמותאמים לשינויים תכופים בארגון, לעדכוני תוכנה ולשינויים בתשתיות המידע.

תחילה, יש לקבוע מדיניות אבטחת מידע שמתעדכנת באופן שוטף. מדיניות זו צריכה לכלול נהלים ברורים לתפעול, גישות משתמשים, ניהול הרשאות, טיפול ברכיבי תוכנה, ניטור תעבורה והגנה על נקודות קצה. המטרה היא להקים מסגרת פיקוח על אבטחת מידע שעל בסיסה אפשר לבחון כל שינוי ארגוני – כולל התקנת מודולים חדשים או שילוב ספקים חיצוניים במערכת.

יש להטמיע ביקורות תקופתיות על כלל מערכות ה-ERP וה-CRM, כולל מבדקי חדירה שנתיים או חצי-שנתיים. הבדיקות האלו צריכות להתבצע בכל פעם שמבוצעים שדרוגים למערכת, שינוי בתצורה, או הוספת ממשק חדש חיצוני או פנימי. בצורה זו נשמר תהליך בקרה מתמשך שמקטין את הסיכון לחשיפת פגיעויות חדשות.

עדכונים שוטפים של תוכנה – הן מצד הספקים והן בקוד מותאם אישית – הם קריטיים. על הארגון לנהל מערכת ניהול גרסאות ולעקוב אחרי פרסומים של חולשות חדשות (CVE) שעשויות להשפיע על רכיבי ה-ERP או ה-CRM שבשימוש. באופן יזום, יש לתעדף התקנת עדכוני אבטחה ולא להמתין עד לגילוי בעיה בשטח.

אחד מהיסודות בהגנה מתמשכת הוא מודעות הארגון – ולכן נדרשת הטמעה של הדרכות לעובדים, ניהול כשלי אבטחה פנימיים ואימוץ נוהלי עבודה בטוחים יותר. הדרכות אלו צריכות להיערך לפחות פעמיים בשנה ולהיות מותאמות לפי התפקיד – לדוגמה, הדרכת סוכני מכירות בנוגע לגישה מאובטחת לנתוני לקוחות, או תהליך איתחול סיסמאות תקני לאנשי כספים ב-ERP.

לצורך ניטור מתמשך, יש להקפיד על הטמעה והרצה מלאה של מערכות ניטור ובקרה מתקדמות – כולל SIEM, XDR או פתרונות EDR. מערכות אלו מאפשרות לארגון לזהות התנהגות חשודה בצורה שוטפת ולקבל אזעקות בזמן אמת, כדי להגיב במהירות לכל ניסיון חדירה, גישה חריגה או שינויים שנעשו שלא בהתאם לנהלים.

בניהול הרשאות, חשוב לפעול לפי עקרון הרשאה מינימלית (Least Privilege) ובפיקוח הדוק של מערכות ניהול זהויות. יש לבצע ביקורת הרשאות רבעונית ולוודא שהמשתמשים מחזיקים רק בגישות הנחוצות להם בפועל, תוך מניעת גישה למידע רגיש שלא רלוונטי לתפקידם.

שמירה על אבטחת מידע לאורך זמן כוללת גם גיבוי שגרתי ומושתת מדיניות: תיעוד תקופתי של הגיבויים, בדיקות שחזור יזומות ומובנות, ואחסון גיבויים שלא ניתן לשנות או להצפין באופן זדוני במידה של מתקפת כופר. במיוחד במערכות ERP שמנהלות נתונים עסקיים קריטיים, יש לשלב פתרונות גיבוי שמבודדים לחלוטין מהרשת הפנימית.

באופן כללי, טיפוח תרבות ארגונית המעדיפה פתרונות מאובטחים ופעולה לפי סטנדרטים מקובלים של אבטחת מידע – כמו ISO 27001 או NIST – משפרת משמעותית את העמידות הארגונית בפני תקיפות עתידיות. בנוסף, שילוב אקטיבי של צוותי אבטחת המידע בתכנון עתידי של פרויקטים טכנולוגיים מבטיח שמרכיבי האבטחה יובנו כחלק בלתי נפרד מהתכנון ההתחלתי ולא רק כשלב בדיקה מאוחר.

באמצעות שגרות עבודה כאלו, מתאפשרת שמירה על רמת אבטחת מידע גבוהה לאורך זמן, תוך הפחתת סיכונים והפחתת עלויות לאורך חיי המערכת. מערכות ERP ו-CRM הופכות מגורם סיכון לגורם מחוזק שמשרת את מטרות הארגון – בצורה בטוחה, רציפה ותחת שליטה.

צריכים לדעת אם הארגון שלכם חשוף לסיכונים במבדקי חדירה? השאירו פרטים ונציג יחזור אליכם!