אבטחת דואר אלקטרוני עם SPF ו-DKIM

חשיבות אבטחת הדואר האלקטרוני

בעולם הדיגיטלי של היום, דואר אלקטרוני ממשיך להיות כלי מרכזי בתקשורת העסקית והאישית. עם זאת, מערכות הדואר האלקטרוני חשופות לאיומים מתוחכמים יותר מאי פעם. קמפיינים של פישינג, זיופי כתובות אימייל וחדירות לתיבות דואר הם רק חלק מהסוגיות המאיימות על פרטיות המשתמשים ועל אמינות התקשורת המקוונת. על כן, אבטחת דואר אלקטרוני הפכה לחיונית מתמיד לכל ארגון, מכל תחום גודל או תעשייה.

ללא שכבות הגנה מתקדמות כמו SPF ו-DKIM, הדואר האלקטרוני עלול להיות מנוצל בקלות לצרכים זדוניים. תוקפים יכולים לזייף כתובות ולשלוח מסרים בשם עסקים מוכרים, מה שעלול להוביל להונאות, דליפות מידע ופגיעות תדמית קשות. לעומת זאת, ארגונים שמיישמים נהלים תקניים ונכונים עבור SPF ו-DKIM מצליחים להגן על שמם הטוב ולהעניק ללקוחות ולאנשי הקשר שלהם תחושת ביטחון ברמת האימייל.

בנוסף להיבטים הטכניים, אבטחת דואר אלקטרוני תורמת גם לאיכות המוניטין של הדומיין. ספקי דואר מודרניים בודקים תצורות SPF ו-DKIM כחלק מהליך סינון הספאם, ודומיינים בעלי הגדרות תקינות נהנים משיעורי מסירה גבוהים יותר. המשמעות היא שכשארגון מאובטח ברמת הדואר, המסרים שלו מגיעים ליעדם – בלי להיחסם, להידחות או להיכנס לספריית הספאם.

לכן, השקעה בהטמעת מנגנוני אבטחה כמו SPF ו-DKIM אינה רק פעולה טכנית – היא מהווה חלק מהאסטרטגיה השיווקית והאבטחתית של כל גוף מקצועי שמעוניין בשמירה על יחסי אמון עם לקוחותיו ובמניעת תרחישים של פגיעה כלכלית או משפטית.

מהו פרוטוקול SPF וכיצד הוא פועל

SPF (Sender Policy Framework) הוא פרוטוקול אימות שמטרתו לאמת כי שרת שמשדר הודעת אימייל מורשה אכן לשלוח מכתבים בשם הדומיין ממנו היא נשלחה. הרעיון המרכזי של SPF הוא לאפשר לבעל הדומיין לקבוע מראש אילו כתובות IP ושרתים מוסמכים לשלוח בשמו דוא"ל, ובכך לסייע לספקי הדואר לזהות ניסיונות לזיוף כתובת שולח (Spoofing).

כאשר מתקבל אימייל בשרת הדואר של הנמען, מתבצע תהליך בדיקה שבו השרת מאתר את רשומת ה-SPF של הדומיין ממנו נשלחה ההודעה. רשומה זו נמצאת ב-DNS של הדומיין ומכילה מידע בפורמט טקסטואלי (TXT record) המתאר אילו שרתים מורשים לשלוח הודעות בשם דומיין זה. לדוגמה, רשומה יכולה להיראות כך:

v=spf1 ip4:192.168.1.1 include:_spf.example.net -all

פרטים אלה מאפשרים לשרת הנמען לבצע השוואה בין כתובת ה-IP של השרת השולח לבין הכללים המוגדרים ברשומה. אם ה-IP תואם את הכללים, נחשב המייל כאמין, ואם לא – הוא עלול להיחשב כחשוד או להיחסם לחלוטין.

SPF נועד להגן בעיקר מפני זיופים מסוג envelope sender, כלומר כתובת השולח כפי שמוגדרת בפרוטוקול SMTP בשלב ההעברה של ההודעה, ולא בהכרח הכתובת שמופיעה בראש כותרת ההודעה (header). לכן, למרות חשיבותו, SPF לבדו אינו מספק הגנה מלאה מפני התחזות, ויש לשלב אותו עם פרוטוקולים נוספים כמו DKIM ו-DMARC לצורך אבטחה רב-שכבתית.

יכולתו של SPF להקטין את אחוז הדוא"לים המזויפים תלויה בהגדרות הקפדניות שלו ובתיאום מלא עם שירותי הדוא"ל של הארגון. הגדרה לקויה עלולה להוביל לדחיית אימיילים לגיטימיים, בעוד הגדרה מדויקת תשפר את האמינות של כל מסר יוצא ותסייע לארגון להגן על שמו הטוב.

רוצים למנוע התקפות פישינג על תיבת הדואר שלכם? גלו את השיטות שלנו לאבטחת דואר אלקטרוני! השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם!

מהו פרוטוקול DKIM וכיצד הוא פועל

DKIM הוא פרוטוקול אבטחת דוא"ל מתקדם, שתכליתו לאמת את מקור ההודעה ולוודא שהיא לא שונתה במהלך ההעברה. מטרתו היא להגן על האמינות והשלמות של הודעות אימייל באמצעות חתימה דיגיטלית, אותה מצרף השרת השולח להודעה לפני שליחתה. החתימה נוצרת בעזרת מפתח פרטי שנשמר בשרת הארגון, ואילו המפתח הציבורי מוצג באופן גלוי ברשומות ה-DNS של הדומיין.

כאשר הודעת אימייל מתקבלת בשרת היעד, מתבצע תהליך שבו השרת מאתר את המפתח הציבורי של הדומיין מתוך ה-DNS, ומשווה אותו לחתימה המצורפת להודעה. אם יש התאמה מלאה, ההודעה נחשבת כמאומתת, מה שמוכיח שהיא נשלחה בפועל מהשולח המורשה ושהתוכן לא עבר שינוי זדוני.

שיטת האימות ב-DKIM מבוססת על קוד מתמטי מתקדם שמאפשר שמירה על שלמות ההודעה גם בסביבות של התקפות סייבר ואיומי התחזות. תוקפים שמנסים לשכתב או לשנות חלקים מההודעה יובילו לכישלון באימות החתימה, וכך השרת המקבל יזהה את החריגה ויחסום את ההודעה או יסמן אותה כבלתי מהימנה.

כאשר משלבים את פרוטוקול DKIM עם SPF, נוצרת שכבת הגנה כפולה: SPF מאמת את מקור שרת השידור, ו-DKIM מאמת את התוכן והיעדר שינויים. שילוב חכם של שני הפרוטוקולים משפר משמעותית את רמת אבטחת אימייל של הארגון ומפחית את הסיכון להזדהות מזויפת או חדירה דרך דואר אלקטרוני.

מעבר לאבטחה, הגדרת DKIM תורמת למוניטין במערכות של ספקי דוא"ל, שמזהים את הדומיין כדומיין אחראי ומגובה באמצעי אבטחה מתקדמים. דבר זה משפיע ישירות על שיעורי מסירה למסרים שיווקיים, תהליכי גבייה ותמיכה טכנית – כל אחד מהם מסתמך על רמת אמינות גבוהה של הודעות הדואר האלקטרוני.

ההבדלים בין SPF ל-DKIM

SPF ו-DKIM הם שני מנגנוני אימות המשמשים להבטחת אמינות הודעות דואר אלקטרוני, אך הם פועלים בדרכים שונות ומשלימות זה את זה. ההבדל המרכזי נעוץ באופן שבו כל אחד מהפרוטוקולים מאמת את מקור ההודעה.

SPF (Sender Policy Framework) מתמקד באימות כתובת ה-IP של השרת השולח. כאשר מתקבלת הודעת אימייל, השרת המקבל בודק אם כתובת ה-IP שמהן נשלחה ההודעה מופיעה ברשומת ה-SPF של הדומיין השולח. כך מתאפשר זיהוי של ניסיונות זיוף בהם תוקף מחקה את כתובת השולח האמיתית. עם זאת, SPF בודק רק את כתובת השולח ברמת ה-envelope ולא את הכתובת שמופיעה כ"כותרת שולח", מה שמותיר פתח להתחזויות מסוימות.

לעומתו, DKIM (DomainKeys Identified Mail) מאמת את האותנטיות והשלמות של תוכן ההודעה עצמה, באמצעות חתימה דיגיטלית. החתימה מוצמדת להודעת האימייל על ידי השרת השולח, וכוללת הצפנה של רכיבי הדוא"ל המרכזיים. השרת המקבל משתמש במפתח ציבורי, המפורסם ברשומות DNS של הדומיין, כדי לבדוק אם ההודעה לא שונתה במהלך ההעברה ואם באמת נחתמה על-ידי הדומיין השולח.

הבדל נוסף הוא באופן תפעול התחזוקה של כל טכנולוגיה. SPF מצריך עדכון שוטף של רשימת הכתובות והתחומים המורשים לשלוח בשם הדומיין, וטעויות בהגדרה עלולות לגרום לדחייה של הודעות לגיטימיות. DKIM לעומת זאת מתבסס על מפתחות הצפנה, ושימור נכון ובטוח של המפתח הפרטי הוא קריטי למניעת גישה לא מורשית.

גם ברמת ההשפעה על סינון ספאם קיים הבדל: בעוד ש-SPF הוא מבחן "סטטי" יחסית שמבוסס על השרתים המורשים, DKIM מספק אינדיקציה עמוקה יותר לרמת האמינות של ההודעה עצמה, לרבות שלמות המידע בה. לכן, ספקי דואר אלקטרוני נוטים להעניק אמון גבוה יותר באימיילים שבהם מופעלים שני הפרוטוקולים יחד.

לסיכום, בעוד SPF עוסק ב"מי שולח", DKIM בודק "מה נשלח" ו"אם שונה משהו בדרך". שילוב שני המנגנונים יוצר חומת הגנה אמינה ומבוססת יותר, שמסייעת לארגונים להגן על הדומיין שלהם, על מוניטין האימייל, ועל המשתמשים שמקבלים את ההודעות שלהם.

הגדרות נכונות של רשומות SPF

כדי להבטיח שהגדרות SPF שלך יעילות ומונעות מזיופי אימייל, יש ליצור ולהגדיר רשומת SPF מדויקת בתוך מערכת ה-DNS של הדומיין שלך. תחילה, יש לוודא שכל שרת שדרכו הדומיין צפוי לשלוח דוא"ל – בין אם מדובר בשירות דוא"ל פנים-ארגוני, ספק דוא"ל חיצוני או מערכת אוטומטית – כולל ברשימה המאושרת של שדות ה-SPF.

רשומת SPF היא מסוג TXT, והיא חייבת לכלול את התחביר הנכון. כל רשומת SPF מתחילה בגרסה שמציינת את הפרוטוקול v=spf1, ואחריה רשימת המארחים וכתובות ה-IP המורשות, למשל:

"v=spf1 ip4:198.51.100.23 include:_spf.mailprovider.com -all"

בעת בניית הרשומה, יש להקפיד על כמה עקרונות מהותיים. ראשית, יש להשתמש בתחביר מדויק – הכנסת ערכים שגויים עלולה להוביל לדחייה של דוא"לים לגיטימיים. שנית, יש לוודא כי כל שירות צד שלישי שמורשה לשלוח בשם הדומיין (כגון מערכות שיווק באימייל או שירותי חיוב חיצוניים) מופיע ברשומת ה-SPF דרך הכללת רשומת include: מתאימה. כמו כן, יש להגביל את מספר ה-DNS lookups ברשומה לעשרה, כדי לא לחרוג מהמגבלות שמכתיבים ספקי דואר.

הסיומת של רשומת SPF, כגון -all או ~all, מגדירה את מדיניות ברירת המחדל במקרה ששרת השולח אינו עומד בדרישות. -all מציינת סירוב מוחלט (hard fail) ואילו ~all מציינת אזהרה בלבד (soft fail), מה שיכול להיות מתאים לשלבי הטמעה ראשוניים אך פחות מאובטח לאורך זמן.

מומלץ להשתמש בכלים לניטור ולבדיקת תוקף רשומת ה-SPF, כמו SPF Record Checker, כדי לבדוק שהרשומה תקפה, מתחברת בשלב האימות ואינה גורמת לבעיות משלוח. כל שינוי בתשתית הדוא"ל מחייב עדכון הרשומה, ולא כדאי להשאיר ערכים ישנים או לא רלוונטיים ברשומה, שכן הם עלולים לאפשר שימוש לרעה או להכביד על תהליך הסינון.

לבסוף, למרות שמדובר באחד מעמודי התווך של הגנת אימייל, יש לזכור ש-SPF לבדו אינו מספיק. שרתים מתוחכמים יעשו שימוש משולב בין SPF, DKIM ו-DMARC כדי לקבוע את מידת האמינות של הודעה – ולכן, אך ורק רשומת SPF מוגדרת היטב שקיימת כחלק ממערך כולל תבטיח אבטחת דוא"ל אפקטיבית.

מעוניינים בשיטות מתקדמות לאבטחת דואר אלקטרוני? גלו את הפתרונות שלנו! רשמו את פרטיכם ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם.

יצירת מפתחות והגדרת DKIM

יצירת מפתחות עבור DKIM היא אחת הפעולות הקריטיות בשרשרת אבטחת אימיילים נכנסים ויוצאים של הארגון. תהליך זה מתחיל בהפקת זוג מפתחות – מפתח פרטי ומפתח ציבורי. המפתח הפרטי נשמר בצורה מאובטחת בשרת השולח, בעוד המפתח הציבורי מתפרסם ב-DNS של הדומיין כרשומת TXT. באופן זה, ניתן לאמת את החתימה על כל מייל שנשלח באמצעות המידע שהמפתח הציבורי מספק – טכניקה שמונעת שינוי תוכן ההודעה ומסייעת בזיהוי התחזות.

לצורך הפקת הזוג, ניתן להשתמש בכלים או בכלי החתימה של ספק הדוא"ל שלך. חשוב לבחור אורך מפתח חזק, לדוגמה RSA בטווח של 2048 ביט, כדי להבטיח רמה גבוהה של הצפנה שעמידה בפני מתקפות נפוצות. חלק מהמערכות אף תומכות בפרוטוקולים מתקדמים יותר כמו Ed25519, אך יש לוודא תאימות עם ספקי דוא"ל גדולים כגון Gmail ו-Outlook לפני הטמעה.

לאחר יצירת המפתחות, יש לפרסם את המפתח הציבורי ברשומת DNS בפורמט הבא (לדוגמה):


selector._domainkey.example.com. IN TXT "v=DKIM1; k=rsa; p=MIGfMA0GCSqGSIb3DQE...AB"


כאשר selector הוא מזהה שתבחר לציון גרסה/מפתח מסוים. בעת שליחת אימייל, החתימה הדיגיטלית תכלול את ה-selector, ושרת הנמען יוכל לאחזר את המפתח הציבורי המתאים מתוך DNS לפי אותו מזהה.

תהליך החתימה נעשה אוטומטית על ידי MTA (Mail Transfer Agent) המורשה של הארגון – בין אם זה Postfix, Exchange, Sendmail או שירות מבוסס-ענן כמו Google Workspace או Microsoft 365. חשוב לוודא שהשירות מוגדר כך שהוא מריץ את רכיב ה-signing על כל הודעת אימייל יוצאת, ולא מאפשר שליחה של הודעות חתומות חלקית או ללא חתימה כלל.

במקרים שבהם הארגון מנהל מספר סביבות אימייל (למשל גם מערכת פנימית וגם פתרון Email Marketing חיצוני), יש להגדיר מפתחות ושמות selectors שונים לכל סביבה כדי לא לבלבל בין המפתחות ולשמור על רמת שליטה גבוהה.

מומלץ לבדוק את תקינות פעולת DKIM באמצעות כלים ייעודיים כמו DKIM Validator או שירותי ניטור מרחוק. שימוש בכלים כאלו מהווה חלק מגישת ניטור מתמיד שמהווה רכיב מרכזי באסטרטגיית אבטחת מידע מקיפה.

במידה ויש צורך בהחלפת מפתחות (למשל עקב חשש לדליפה או כחלק מהליך רוטציה תקופתי), יש להוסיף מפתח חדש עם selector חדש ולוודא שכל השרתים מעודכנים בהתאם. לאחר תקופה של השקה כפולה (dual-signing), ניתן לבטל את הישן ולהשאיר רק את החדש ברשומות ה-DNS.

ולבסוף – אל תזלזלו בשמירה על המפתח הפרטי! אם מפתח זה נפרץ, תוקף יוכל לזייף חתימות DKIM תקפות בשמך. שמירה עליו במקום מוגן ומוצפן היא כמו שמירה על מפתח הכספת של האימיילים שלך.

הישארו מעודכנים גם דרך חשבון הרשת החברתית שלנו: https://x.com/magone_net

בדיקה ואימות של SPF ו-DKIM

כדי לוודא שהגדרות SPF ו-DKIM פועלות כראוי, יש לבצע בדיקות ואימות תקופתיים שמטרתם לזהות שגיאות בהגדרות, לגלות תקלות קריטיות, ולשפר את מסירות הודעות האימייל. תהליך הבדיקה הוא חיוני לכל ארגון השולח תכתובות דיגיטליות, משום שגם הגדרה תקינה ברגע ההטמעה עלולה להיפגם בעקבות שינוי בשרתי שליחה, תקלות DNS או בעיות על גבי שרתי צד שלישי.

בשלב הראשון, נדרש לאמת את תקינות רשומות ה-SPF – כלומר לוודא שה-TXT record שמכיל את הפקודה v=spf1 מוגדר בדומיין כראוי, כולל כל כתובות ה-IP שנדרשות. אחת הדרכים לבדוק את רשומת ה-SPF היא על ידי שליחת אימייל בדיקה ולנתח את כותרות ההודעה (headers) שנשלחה. אם ההודעה כוללת שורת Authentication-Results עם תוצאה של pass ל-SPF, המשמעות היא שהאימות עבר בהצלחה. לעומת זאת, fail או softfail מצביעים על צורך בהתערבות מיידית בתצורת ה-DNS או רשימות השולחים המורשים.

במקביל יש לבדוק את פעולתו של פרוטוקול DKIM. לאחר שליחת הודעת אימייל, כותרות ההודעה יכללו את התוצאה של בדיקת חתימת ה-DKIM. מעבר להעברת הפילטר של שרת הנמען, חשוב לוודא כי החתימה תקפה, שלא בוצעו שינויים בתוכן ההודעה בדרך, ושהמפתח הציבורי הנמצא ב-DNS תואם למפתח הפרטי בו נעשה שימוש בחתימה. תוצאה של DKIM=pass בכותרות מהווה אינדיקציה משכנעת לכך שחתימת הדוא"ל הוצאה לפועל כראוי וללא חריגות.

שימוש בכלים אנליטיים המנטרים באופן מתמשך את כלל זרימת הודעות האימייל בארגון יסייע לאתר תקלות לפני שהן גורמות לבעיה חמורה או לפגיעה באמון הלקוחות. אילו כלים מסוג זה מסוגלים לספק סטטיסטיקות שימושיות כגון שיעור ההודעות שנכשלו באימות SPF / DKIM, כתובות שולחות חשודות, ותובנות לגבי הצלחות ההגדרה מול ספקים שונים כולל Gmail, Outlook, ו-Yahoo.

בבדיקות מסוג זה נהוג לאתר גם מדיניות החזרת הודעות שגויות ולנתח את סוגי הבעיות שמופיעות. לדוגמה, DNS lookup failure, שימוש ב-selector לא תואם או חתימות שפגו תוקפן. איתור מוקדם של בעיות אלו מגביר משמעותית את יעילות מערכת ההגנה על אימייל ומשפר את דירוג האמינות של הדומיין.

תהליך הבדיקה צריך להתבצע גם לאחר שינוי משמעותי בתשתיות מייל – לדוגמה בזמן מעבר לפלטפורמת שליחה אחרת, או בעת שילוב של שירות צד שלישי חדש למטרות דיוור שיווקי. בכל מעבר כזה קיים סיכון שהמפתחות או טווחי ה-IP לא יעודכנו במלואם, מה שעלול לגרום להודעות להיחסם או להתפרש כזיוף.

לארגונים שמעוניינים לוודא רמות אבטחה גבוהות יותר, מומלץ לקיים בדיקות חודרניות שמדמות תרחישים שבהם תוקפים מנסים לעקוף את מנגנוני ה-SPF ו-DKIM. בדיקה מסוג זה תעזור להעריך את חוזק ההגנות הקיימות בפועל, על ידי ניסיון לשלוח הודעות מתחזות ולזהות מה קורה להן ברמת המסירה. בדיקות אלו אינן כוללות פגיעה אמיתית, אך עדיין חושפות את הנקודות החלשות ביותר במערך האימות של הדומיין.

יש לקחת בחשבון שגם הבדיקה המעמיקה ביותר תיתן תוצאות אמינות רק כאשר היא מלווה במעקב שוטף. לכן, כחלק מהתחזוקה השגרתית לאבטחת תעבורת המייל המוצאת, חובה לשלב מערכי ניטור והתראה בזמן אמת, כולל דיווחים אוטומטיים על שגיאות DKIM, כשלי SPF ותעבורה חשודה שמזוהה מחוץ לשרתים המורשים.

הטמעה נכונה של פעולות בדיקה ואימות עבור SPF ו-DKIM אינה רק שיפור ביצועים – היא קריטית למניעת התחזות, שמירה על אמינות הדומיין, והפחתת החשיפה לפעולות עוינות שנעשות דרך הודעות אימייל. שימוש שוטף בפרקטיקות אלו מוכיח ללקוחות, שותפים וספקי שירות שאתם לוקחים ברצינות את נושא אבטחת המידע.

שילוב SPF ו-DKIM עם DMARC

שילוב נכון של SPF ו-DKIM עם פרוטוקול DMARC הוא שלב קריטי בהבטחת תקשורת אימייל מאובטחת ורציפה עבור כל ארגון. בעוד SPF מאמת את כתובת ה-IP של השולח ו-DKIM אחראי על חתימת תוכן ההודעה, פרוטוקול DMARC (Domain-based Message Authentication, Reporting and Conformance) מחבר את השניים יחד ומעניק יכולת יישום של מדיניות ברורה לגבי טיפול בהודעות חשודות.

DMARC פועל כמדיניות שקובעת לשרתים המקבלים כיצד לפעול כאשר יש כישלון באימות SPF או DKIM – בין אם מדובר בדחייה של ההודעה, סימונה כספאם, או קבלת הדוא"ל לצורך ניתוח נוסף. הפרוטוקול מצריך התאמה בין מידע המטא (header from) למידע שעבר אימות, וכך מצמצם משמעותית את האפשרות לתקיפה באמצעות התחזות מתוחכמת.

הגדרת DMARC מתבצעת אף היא כזיהוי טקסטואלי (TXT record) בתוך רשומות ה-DNS של הדומיין, כאשר הדומיין יכול לקבוע שלוש רמות מדיניות שונות: none (ללא פעולה, לצורך ניטור בלבד), quarantine (העבר להודעות זבל) או reject (דחיית ההודעה לחלוטין). לדוגמה:

v=DMARC1; p=reject; rua=mailto:dmarc-reports@example.com;

שילוב נכון של SPF, DKIM ו-DMARC מאפשר לא רק להגן על דומיינים מפני זיופים, אלא גם לקבל דוחות מפורטים (Aggregate Reports) על ניסיונות התחזות, הודעות שעברו או נדחו, וזיהוי התנהלויות חריגות בדפוסי השליחה. המידע שמתקבל מאותם דוחות עוזר בקבלת החלטות ניהוליות ובחיזוק תשתית אבטחת האימייל של הארגון.

יתרון משמעותי נוסף של שימוש ב-DMARC במקביל ל-SPF ול-DKIM הוא מוניטין הדומיין. ספקי דוא"ל מעריכים במיוחד דומיינים בעלי יישום DMARC, ומכירים בהם כגורמים אמינים, מה שתורם לשיפור ניכר בשיעורי המסירה של הודעות אימייל קריטיות – בין אם מדובר בחיובים, התראות או תקשורת שירות לקוחות.

כדי לשלב את הפרוטוקולים באופן אפקטיבי, מומלץ להתחיל במדיניות DMARC שאינה דוחה הודעות אלא מבצעת ניטור בלבד (p=none), וכן לנתח את הדוחות המתקבלים לתקופה של מספר שבועות. לאחר מכן, ניתן לעבור בהדרגה להרבה יותר אכיפה (quarantine ואז reject), תוך ביצוע אופטימיזציה שוטפת למערך SPF ו-DKIM ולהגדרות הדומיין.

הטמעה כוללת של DMARC אינה תהליך חד-פעמי אלא חלק מהקמה של מערך אבטחת אימייל רב-שכבתי, שמונע נזק פוטנציאלי מתרחישים של התחזות, הונאות פישינג, חדירות ויראליות, וניצול לרעה של המותג. הפתרון מבוסס פרוטוקולים אלו מאפשר גמישות, שקיפות ושליטה מלאה בתעבורת הדואר של הארגון.

פתרון בעיות נפוצות באבטחת דואר אלקטרוני

גם לאחר הגדרה נכונה של פרוטוקולי SPF ו-DKIM, ארגונים רבים נתקלים בבעיות שמונעות מהם ליהנות ממערכת אימייל אמינה ובטוחה. תקלות נפוצות כוללות כשלים באימות SPF או DKIM, הצגת הודעות תקינות כספאם והודעות שמסורבות על ידי שרתי היעד גם אם ההגדרות כביכול תקינות. זיהוי הגורמים לבעיות אלו וטיפול יסודי בהם הכרחי על מנת להבטיח תפקוד תקין של דואר אלקטרוני עסקי.

אחת הבעיות המרכזיות שנצפות בשטח היא שימוש שגוי בסיומת של רשומת SPF, כמו example.com‏ TXT "v=spf1 +all". סיומת זו מקבלת כל כתובת IP כתקינה, מה שמבטל את ההגנה שה-SPF נועד לספק, ופותח את הדומיין לפישינג והתחזות. הפתרון הוא לבצע התאמה מדויקת לפי רשימת השליחה המאושרת בלבד ולהעדיף שימוש בסימוני הגבלה כמו ~all או -all בהתאם למדיניות.

כשל נוסף נובע מעבר לענן או לשירות SMTP חיצוני, שלרוב מצריך עדכון רשומות קיימות. ארגונים שמבצעים מיגרציה אך שוכחים לעדכן את רשומות SPF או לא מגדירים מחדש את חתימות DKIM, נאלצים להתמודד עם הודעות שלא נמסרות או שמסווגות כספאם. יש לבצע סריקה של כל שינוי תשתיתי ולוודא ריענון של רשומות DNS בהתאם לרשימות המורשים החדשות.

בעיה חמורה נוספת היא קונפליקט בין מספר רשומות SPF עבור אותו דומיין. ה-DNS אמור להכיל רשומת SPF אחת בלבד לכל דומיין. במצב שבו קיימות שתי רשומות נפרדות (למשל אחת עבור שרת דואר ארגוני והשנייה עבור כלי שיווק בדוא”ל), האימות נכשל אוטומטית. הפתרון הוא לאחד את כל ההרשאות לרשומה אחת מורכבת תוך שימוש ב-"include" כדי למשוך נתונים מרשומות צד שלישי.

לגבי DKIM, אחת הטעויות השכיחות ביותר היא השימוש במפתח ציבורי קצר מדי או פגום, מה שגורר כשל חותם. באילו מקרים, בדיקה פשוטה תחשוף תוצאה של DKIM=fail בכותרת ההודעה. כתוצאה מכך, הודעת אימייל לגיטימית עלולה להיחסם. יש לוודא שימוש במפתח באורך מינימלי של 2048 ביט, לוודא תקינות פרסום ה-selector ולערוך ריענון תקופתי למפתחות כדי להימנע מאובדן גיבויים.

מקרים בהם הודעות מאושרות לפי SPF או DKIM אך עדיין מסומנות כספאם נובעים לעיתים ממדיניות DMARC שאינה תואמת. לדוגמה, תצורת DMARC שמחייבת גם DKIM וגם SPF, בעוד בפועל רק אחד מהם מאומת, תוביל לפסילה. על כן, יש לבדוק שהגדרת ה-policy של DMARC מותאמת לפועל ופועלת כ- relaxed כשנדרש, תוך כדי מעבר הדרגתי מהרשאות חלקיות למצב של reject כאשר המערכת מוכיחה יציבות.

בנוסף, שימוש בחתימות DKIM שלא משויכות לשם הדומיין ממנו נשלח המייל – כלומר, אין התאמה בין ה-header domain למפתח הציבורי – מביא לכשל באימות, גם אם החתימה כשלעצמה תקפה. התאמה מלאה בין ערכי from ו-signed domain חיונית לצורך הגנה אפקטיבית ולעמידה בציפיות של מערכות ושרתי דואר מתקדמים.

כדי למנוע תקלות מסוג זה מראש, ארגונים מצליחים מיישמים פתרונות ניטור מתקדמים שבודקים כל אימייל יוצא מבחינה טכנית, ומתריעים על חריגות או תצורות לא תקינות. ניטור פעיל מספק תובנות בזמן אמת ובכך מאפשר תיקון תקלות לפני שהן הופכות לאירועי אבטחה או מביאות לפגיעה במוניטין הדומיין.

כל תקלה בפרוטוקולים כמו SPF או DKIM אינה עניין טכני בלבד, אלא עלולה להוביל לאובדן לקוחות, חסימות בלתי צפויות של מיילים עסקיים חשובים ופרצות משמעותיות למתקפות התחזות ואימיילים זדוניים. על כן, מומלץ לבצע בדיקות שליחה נוספות בסביבה מבוקרת ולבצע סימולציות של תרחישי קצה – כמו ניסיונות התחזות – כדי לבדוק עד כמה מערכת ההגנה של הדומיין איתנה בפועל.

באמצעות טיפול בבעיות נפוצות מראש והתייעצות עם מומחי אבטחת דואר אלקטרוני, כל ארגון יכול להבטיח שהמערכת שלו תשדר אימיילים אשר מגיעים אל יעדם בצורה בטוחה, אמינה ובלתי ניתנת למניפולציה מצד גורמים עוינים.

צריכים לדעת איך לשמור על דואר האלקטרוני שלכם בטוח מפני איומים? השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם!