הבנת תוכנות כופר ואיך למנוע אותן

מהן תוכנות כופר

תוכנת כופר היא סוג של תוכנה זדונית שנועדה לחסום גישה לקבצים, מערכות או התקנים עד אשר הקורבן ישלם כופר לגורמים התוקפים. ברוב המקרים, תוכנת הכופר מצפינה את המידע המאוחסן במחשב או ברשת, ולאחר מכן מציגה הודעה בה נדרש סכום כסף – לרוב במטבעות קריפטוגרפיים – כתנאי לפתיחה מחדש של הקבצים.

הופעתן של תוכנות כופר הפכה בשנים האחרונות לאיום מרכזי בתחום אבטחת סייבר, כשהן משמשות ככלי מועדף בידי קבוצות תקיפה לצורך רווח כספי מהיר. אלו עשויות לפגוע במשתמשים פרטיים, בעסקים קטנים ובינוניים ואף בגופים ממשלתיים ובארגונים בריאותיים, תוך ניצול פגיעויות קיימות או הפרת נהלי הגנת מידע בסיסיים.

בעוד שבמקרים מסוימים הקבצים שוחררו לאחר תשלום הכופר, אין בכך הבטחה – ודווקא תשלום הכופר עלול לדרבן את התוקפים להמשיך בפעילותם ולתכנן תקיפות נוספות. לכן, גובר הצורך בהגברת מודעות הציבור לתופעה זו, בייחוד בתחום אבטחת רשת ותשתיות מידע, וכן בהשקעה בכלים מתקדמים לניטור ואיתור איומים בזמן אמת ולחיזוק מערכות ה-IT.

תוכנות כופר אינן רק איום טכנולוגי, אלא גם אתגר חברתי וכלכלי רחב, כשלעיתים הן פוגעות בתשתיות קריטיות, משבשות שירותים חיוניים וגורמות לנזקים כספיים ותדמיתיים בלתי ניתנים לאומדן. ההבנה של אופי האיום ודרכי פעולתו היא הצעד הראשון לקראת יצירה של תרבות הגנת מידע אפקטיבית ולצמצום הסיכון להיפגעות מהתקפות עתידיות.

סוגי תוכנות כופר נפוצים

בעולם ההולך ומשתנה של אבטחת סייבר, ניתן למצוא מגוון סוגי תוכנות כופר המותאמות לשיטות תקיפה שונות ולקהלי יעד מגוונים. ההבדלים בין הסוגים נובעים מטכניקות ההצפנה, מטרות התקיפה ואופן ההתפשטות של התוכנות. אחד הסוגים המרכזיים והנפוצים הוא תוכנת כופר מסוג Crypto-Ransomware – בה הקבצים מוצפנים באמצעות אלגוריתמים מתקדמים, והקורבן מאבד את הגישה למידע החיוני לו. רק תשלום כופר, על פי דרישת התוקף, מאפשר – אם בכלל – את שיחזור ההצפנה.

סוג אחר הוא Locker-Ransomware, אשר חוסם את כל הגישה למערכת או להתקן, ומונע מהמשתמש לבצע כל פעולה שהיא באמצעות המחשב או המכשיר הנייד. בניגוד להצפנת קבצים בלבד, כאן תצוגת המחשב נעולה לחלוטין, ולעיתים מופיעה הודעה מטעה המתחזה למוסד ממשלתי, לדוגמה – משטרת הסייבר או רשות המיסים, כדי ליצור תחושת לחץ ותגובה מיידית מצד הקורבן.

בנוסף, הולכת ומתרחבת תופעת Scareware, תוכנה זדונית המשלבת אלמנטים של תוכנת כופר ומניפולציות פסיכולוגיות. היא בדרך כלל מציגה הודעת שגיאה שקרית – לדוגמה, "וירוסים מסוכנים התגלו במערכת", ושדורשת תשלום כדי "לתקן" את הבעיה. למרות שלעיתים היא אינה מצפינה את הקבצים בפועל, רמת ההטעיה גבוהה, והמשתמש נבהל ומשלם את הכופר מבלי לבדוק את המצב לעומק.

עוד תת-סוג שהתפתח בשנים האחרונות נקרא Double Extortion Ransomware. כאן הקבצים מוצפנים אך גם מועתקים אל שרתי התוקפים, והם מאיימים לפרסם את המידע הרגיש ברשת אם לא ישולם כופר כפול – הן על עצם ההצפנה והן על הסודיות. מצב זה מהווה אתגר משמעותי להגנת מידע עסקית או ממשלתית, שכן נגיעה אחת בקובץ רגיש עלולה להמיט פגיעה קשה בפרטיות וגם במוניטין הארגון.

לאחרונה, הופיעו גם תופעות של Ransomware-as-a-Service (RaaS) – שירות חכירה של תוכנות כופר בפלטפורמות אינטרנטיות חשוכות, המאפשר גם לתוקפים לא-טכניים לנהל מתקפת כופר באמצעות ממשק פשוט. שירותים אלו פותחים את תחום הפעילות לקהל רחב יותר של עבריינים, ובכך מגבירים את שכיחות התקיפות ברשת.

לסיכום, ההיכרות עם הסוגים השונים חיונית להבנה עמוקה של איום תוכנות כופר. מאחר שלרוב התוקפים מערבים גם תוכנות זדוניות נוספות יחד עם הכופר – כמו Keyloggers (לרישום הקשות) או סוסים טרויאניים – חשוב שכל אדם, ארגון או גוף יאמץ גישה מקיפה של אבטחת סייבר הכוללת התמודדות עם מגוון רחב של תרחישים.

כיצד פועלות תוכנות כופר

תוכנת כופר פועלת בשיטה מתוחכמת ואף מתוזמנת היטב כדי למקסם את השפעתה. לרוב, ברגע שנכנסת למערכת – בין אם דרך קובץ מצורף בדוא"ל או פרצה באבטחת הרשת – היא מתחילה לפעול באופן שקט ברקע. השלב הראשון הוא שלב החדירה, בו התוכנה מקבלת הרשאות מתקדמות למערכת מבלי לעורר חשד. במקרים רבים, תוכנת כופר תנסה גם לנטרל כלי אבטחת סייבר שמזהים התנהגות זדונית, כדי להבטיח פעולה חלקה.

מרגע שיש שליטה חלקית או מלאה על המחשב, תוכנת הכופר תתחיל למפות קבצים ומיקומים חשובים במערכת – מסמכים, מסדי נתונים, מידע כספי ועוד. לאחר מכן, היא תבצע הצפנה של הקבצים הללו באמצעות אלגוריתמים חזקים כמו AES או RSA, אשר הופכים את המידע לבלתי קריא ללא מפתח ההצפנה הייעודי.

בשלב הבא, מוצגת למשתמש הודעת דרישת כופר. ההודעה מכילה לרוב הוראות מפורטות כיצד להעביר תשלום, עם איום ברור: ללא העברת הסכום – הקבצים יישארו חסומים או יימחקו תוך זמן מסוים. לעיתים קרובות, ישנו גם מנגנון תקשורת מוצפן לכל שאלה או "שירות לקוחות", דרכו ניתן ליצור קשר עם התוקף, כביכול.

תוכנות כופר מתקדמות אף מבצעות פעולות נוספות כדי לוודא שהנפגע ייכנע לדרישה. לדוגמה, חלקן מוחקות עותקי גיבוי שקיימים במחשב המקומי או ברשת, ובכך מגבילות את יכולת השחזור העצמית של הארגון או המשתמש. אחרות כוללות אלמנט של "הפצה עצמית", בו התוכנה מתפשטת בתוך רשת החברה או הארגון וחוסמת מספר מערכות במקביל.

חלק מתוכנות הכופר המתקדמות כוללות גם תיעוד שקט של מידע חשוב לפני ההצפנה, כדי לממש איום בפרסום המידע – מצב שמחזק את אפקט הכפייה. דפוס פעולה זה, אשר נקרא "Double Extortion", מדגים כיצד תוכנות כופר חורגות מעבר לפגיעה הרגילה בנגישות לקבצים, ומתחילות להוות סיכון משמעותי גם בתחום הגנת מידע ופרטיות המשתמשים.

ישנן תוכנות זדוניות רבות שמשולבות עם תוכנת כופר כחלק ממערך תקיפה כולל. לדוגמה, סוסים טרויאניים משמשים להכנסת מרכיב הכופר למערכת, בעוד כלים לרישום הקשות יכולים לגנוב פרטי כניסה לרשתות ולמערכות ענן. שילוב של כלים אלו מצריך מאמצים מתקדמים בתחום אבטחת סייבר ותיאום נכון בין אמצעי ההגנה הארגוניים כדי לבלום את התוקפים בכל שלב ושלב.

דרכי התקפה נפוצות

לתוקפים המשתמשים בתוכנות כופר עומד מגוון רחב של שיטות מתקדמות ומגוונות כדי לחדור למערכות ולהתקנים של משתמשים פרטיים וארגונים כאחד. הכלים והשיטות האלה מתעדכנים כל הזמן, בהתאם לאמצעי ההגנה המתפתחים, ולכן חשוב להבין את הדרכים הנפוצות ביותר שבעזרתן מופצות תוכנות כופר כיום.

דרך התקיפה הנפוצה ביותר היא שליחת קבצים מצורפים זדוניים במסגרת קמפיינים של פישינג (Phishing). לרוב מדובר בהודעות דוא"ל או מסרים שנראים תמימים, המתחזים לספק שירות, בנק, או אפילו מכר. ההודעות כוללות קובץ Word, Excel, PDF או קישור שנועד לפתוח פורטל הונאה. פתיחת הקובץ או לחיצה על הקישור מפעילה קוד זדוני אשר מתקין את תוכנת הכופר על המחשב.

דרך תקיפה שנייה מושגת באמצעות פירצות אבטחה בתוכנה – המכונות גם Zero-Day Exploits. כאן מדובר בניצול של חולשות קיימות ולא מתוקנות במערכת ההפעלה, בדפדפנים או בתוכנות צד שלישי. כאשר תוקף מזהה חולשה כזו, הוא יכול להחדיר את תוכנת הכופר באינטראקציה מינימלית מצד המשתמש – לדוגמה, ביקור באתר אינטרנט שנפרץ מראש. לכן, עדכוני תוכנה ותיקוני אבטחה מהווים חלק קריטי בתהליך הגנת מידע.

שיטה נפוצה נוספת היא חדירה דרך שרתים פתוחים או חשבונות משתמש עם סיסמאות חלשות. תוקפים מבצעים סריקות אוטומטיות כדי לזהות פורטים פתוחים – במיוחד פרוטוקולי גישה מרחוק כמו Remote Desktop Protocol (RDP). לעיתים, לאחר פריצה לשרת בעזרת brute-force או ניחוש סיסמאות, מותקנת תוכנת כופר באופן ישיר על הנכס שנפרץ. הדבר שכיח במיוחד בארגונים קטנים בהם מערכות אבטחת סייבר אינן מעודכנות.

מלבד זאת, התוקפים עושים לעיתים שימוש בתוכנות זדוניות אחרות כשלב מקדים לתקיפת כופר. לדוגמה, סוס טרויאני שפועל במערכת במשך שבועות עשוי לאסוף מידע רגיש ולזהות את נקודת הכניסה הטובה ביותר לתקיפה, ורק לאחר מכן תופעל תוכנת הכופר עצמה. שיטות כאלה מאפיינות תקיפות מתוחכמות יותר ונפוצות בעיקר נגד מטרות עסקיות וארגוניות.

בסביבות רשתיות גדולות, חלק מהתקיפות מבוצעות דרך שרשראות אספקה (Supply Chain Attacks). במקרים אלו, תוכנת כופר מוחדרת באמצעות שותף טכנולוגי לגיטימי – כמו תוכנת ניהול רשת או שירות מקוון שנפגע ותוקן בקוד זדוני. התקפות אלו בעייתיות במיוחד מפני שהן מנצלות את האמון שחברות רוחשות לספקיהן, ומקשות על זיהוי מוקדם של האיום.

לבסוף, ישנן התקפות המופעלות דרך התקני USB נגועים, קישורים במדיה חברתית או אפליקציות מזויפות להורדה – בעיקר במכשירים ניידים. כל אלו הם חלק מהטכניקות שמאפשרות הפצה רחבה של תוכנות כופר מבלי לעורר חשד בעת ההדבקה הראשונית.

יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית, תוקפים מרחיבים את השימוש גם בבינה מלאכותית כדי לשפר את הקמפיינים התקפיים שלהם, לזהות מטרות פוטנציאליות במהירות ולבצע התאמות בהתבסס על סוג הארגון או ההגדרות הטכניות של היעד. כתוצאה מכך, יש צורך במערכות אבטחת סייבר מתקדמות ובניטור רציף של תנועות חריגות ברשת כדי לזהות תוקפים בשלב מוקדם ככל האפשר.

סימנים לכך שנפלת קורבן

ישנם מספר סימנים שיכולים להעיד על כך שמחשב או רשת נדבקו על ידי תוכנת כופר, וחשוב לזהותם במהירות על מנת לצמצם את הנזק האפשרי. אחד הסימנים הראשונים והבולטים ביותר הוא הופעת הודעת כופר שמוצגת למשתמש, לעיתים מיד עם הפעלת המחשב או בעת ניסיון לפתוח קובץ. ההודעה כוללת בדר״כ דרישה ברורה לתשלום – בדרך כלל במטבעות קריפטוגרפיים – וניסוח מאיים הקובע כי הקבצים הוצפנו או ננעלו, ולעיתים נוסף גם שעון עצר המפעיל לחץ פסיכולוגי להגיב במהירות.

עם זאת, לא תמיד מדובר בפעולה כה גלויה. לעיתים, הקורבן יבחין בכך שקבצים אישיים, מסמכים או תצלומים הפכו לבלתי נגישים או ששם הקובץ שונה ומכיל סיומת בלתי מוכרת. סימנים אלו מצביעים על כך שתהליך הצפנה נרחב התרחש, כשהמטרה המרכזית של תוכנת הכופר היא לחסום את הגישה למידע חשוב כדי להפעיל לחץ לשלם.

גורם מזהה נוסף הוא האטה פתאומית ובולטים בתפקוד המערכת. תוכנות כופר רבות מחפשות את כלל הקבצים ברשת ואף מנסות להצפין מערכות אחסון מרוחקות, כך שניתן להבחין בפעילות דיסק בלתי רגילה, התחממות המחשב או קפיאות מרובות. התנהגויות אלו עשויות להתפרש בטעות כתקלת חומרה, אך הן לעיתים מעידות דווקא על פעילות זדונית שמתרחשת מאחורי הקלעים.

במקרים בהם מדובר בסוגים מתקדמים של תוכנות כופר, עשויה להתרחש גם יצירה שקטה של קבצים חדשים בעלי שמות חשודים או קיצור קבצים ישנים, המוחלפים בגרסאות מוצפנות. בנוסף, ניתן להיתקל בהודעות מסך מלא (screen lockers) שחוסמות כל שימוש במחשב ומדמות לעיתים גורם ממשלתי – סימן קלאסי של Locker-Ransomware.

עוד סימן מדאיג הוא איבוד פתאומי של נקודות שחזור מערכת וגיבוי. חלק מתוכנות הכופר מוחקות עותקי גיבוי או משביתות את כלי השחזור המקומיים כדי למנוע מהקורבן להחזיר את המידע בעצמו. במקרים אלו, מערכת ההפעלה עשויה לפעול כרגיל, אך כל ניסיון לשחזר קבצים נתקל בכשל.

במקרים של Double Extortion ניתן לקבל גם הודעות נוספות המאיימות בפרסום מידע רגיש שנגנב טרם ההצפנה. תוקפים עשויים לשלב תקשורת ישירה עם הקורבן – דרך כתובת דוא"ל או מערכת הודעות פנימית – ולספק קבצי ״דוגמה״ כהוכחה לכך שהמידע אכן בידיהם. סימן זה חמור במיוחד עבור עסקים וארגונים, שכן הוא מסכן את פרטיות הלקוחות ואת מוניטין המותג.

מערכות זיהוי מתקדמות בתחום אבטחת סייבר עשויות להתריע על תעבורת רשת בלתי שגרתית או ניסיונות של תקשורת עם שרתים מרוחקים שאינם מזוהים. סימנים אלו כוללים התחברויות בלתי רגילות, ניסיונות גישה לקבצים שיתופיים או העלאות מידע פתאומית – כל אלו עשויים להוות עדות מוקדמת לכך שתוכנות זדוניות ובפרט תוכנות כופר פועלות במערכת.

לסיכום, זיהוי מהיר של סימנים חשודים – גם אם אינם מצביעים על תקיפת כופר באופן מובהק – יכול לאפשר התגובה מוקדמת ולמנוע נזק בלתי הפיך. הגנת מידע אפקטיבית מחייבת לא רק שימוש בכלים אוטומטיים לזיהוי איומים, אלא גם ערנות אישית מצד המשתמשים במקרה של סימנים חריגים בהתנהגות המערכת.

מעוניינים לאבטח את העסק שלכם מפני תוכנות כופר? השאירו פרטים ונציגנו יחזרו אליכם.

השלכות של תקיפת תוכנת כופר

תקיפה באמצעות תוכנת כופר עלולה לגרום לקשת רחבה של השלכות – הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה הכלכלית, התדמיתית והמשפטית. הנזק הישיר והמיידי לרוב נובע מהשבתת מערכות הקריטיות לפעילות העסקית או האישית, דבר שיכול להשפיע באופן דרמטי על המשך תקינות פעולתם של שירותים חיוניים. ארגונים רבים מדווחים כי בעקבות התקפות אלו נאלצו לעצור פעילות במשך ימים ואף שבועות, מה שהוביל לאובדן הכנסות, פגיעה בשירות לקוחות ולעיתים אף לפיטורין ושינוי במבנה הארגוני.

מעבר להשבתת המערכות, תוכנות כופר גורמות לעיתים לאבדן מידע לצמיתות. במידה ולא קיימת מערכת גיבוי אמינה ותקינה או כאשר עותקי הגיבוי עצמם הוצפנו או נמחקו על ידי התוקף – לא ניתן לשחזר מסמכים, תמונות, נתונים פיננסיים או מסדי מידע ללא מפתח ההצפנה. הנזק במקרה זה אינו נמדד רק בערכו הכלכלי הישיר אלא גם ברגשות האובדן, בלחץ ובמתח שנוצרים כתוצאה מהפגיעה.

באירועים רבים, כאשר מדובר בתקיפת Double Extortion, התוקפים מאיימים לפרסם את המידע שנמצא ברשותם – גם אם הקבצים שוחררו. במצב כזה, השלכות התקיפה עלולות להכיל גם חשיפת מידע רגיש של לקוחות או גורמים עסקיים, מה שעלול להביא לאובדן אמון, פגיעה חמורה במוניטין ואף קנסות תאגידיים בעקבות הפרת תקנות הגנת מידע כמו GDPR באירופה או חוק הגנת הפרטיות בישראל.

באופן כללי, תקיפת תוכנת כופר יוצרת עומס משמעותי על צוותי IT, מנהלי אבטחת מידע וספקי שירות, הנאלצים להגיב במהירות תחת לחץ ותוך ניסיונות לבודד את ההדבקה. פעולות תגובה חפוזות עלולות להחמיר את המצב, במיוחד במידה והמידע לא מופרד נכון או אם אין נוהלים סטנדרטיים לטיפול באירוע סייבר. עלויות אלו – בזמן עבודה, משאבים טכנולוגיים, שיקום מערכות וייעוץ משפטי – מתווספות לסכום הכופר שמרבית הארגונים בוחנים האם לשלם.

השפעות נוספות טמונות בנזק המוראלי והפסיכולוגי בקרב עובדים ובעלי תפקידים בארגון. תחושת אי-הוודאות, אובדן השליטה והביקורת הציבורית שנלווית לפרסום תקיפה – בפרט בקרב עיתונות עסקית או לאחר דיווח לבורסה – עלולות להשפיע לרעה על תרבות הארגון, על יחסי העבודה עם שותפים עסקיים ואפילו על רמת הביטחון של המשקיעים.

במקרים רבים, חברות ביטוח סייבר נאלצות להתמודד עם גידול משמעותי במספר התביעות והעלויות, דבר שגרם לשינוי מדיניות והתייקרות הפוליסות – ותוספת דרישות לאמצעי אבטחת סייבר ברמת התחייבות משפטית. ישנם גם בתי משפט שכפו פיצויים על גופים שלא נקטו באמצעי הגנה מספקים בטרם התקיפה, מה שחושף את הארגון לאחריות משפטית מובהקת.

לבסוף, נציין כי במקרים של תקיפות ממושכות או רחבות היקף, לעיתים קשה לאמוד את היקף הפגיעה המלא. חלק מהתקפות כוללות רכיבים של תוכנות זדוניות נוספות, שממשיכות לאסוף מודיעין או גונבות מידע גם לאחר שנראה כי התקיפה הסתיימה. בכך, הנזק עשוי להתגלות רק בשלב מאוחר יותר, כאשר נעשה שימוש זדוני נוסף במידע שנחשף, או כאשר מתגלה שהאיום נמשך מעבר למה שזוהה תחילה.

אמצעים למניעת תוכנות כופר

התמודדות עם איום תוכנת כופר דורשת שילוב של כלים טכנולוגיים, נהלים ארגוניים ומודעות מתמשך מצד המשתמשים. הצעד הראשון וקריטי ביותר במניעת מתקפות כאלה הוא שמירה על עדכניות המערכות. חשוב לבצע עדכונים שוטפים של מערכת ההפעלה, תוכנות צד שלישי ודפדפנים, שכן עדכונים אלו כוללים תיקונים לחולשות אבטחה שיכולות לשמש את התוקפים לחדירה.

הקפדה על גיבוי תקופתי של הנתונים היא אמצעי נוסף וחיוני. מומלץ ליצור גיבויים אוטומטיים במיקומים מבודדים – לדוגמה בענן מאובטח או בכוננים חיצוניים לא מקוונים – כך שגם אם תוכנת כופר מצליחה להצפין את המידע המקומי, ניתן לשחזר קבצים מגרסה נקייה. חשוב מאוד לבדוק את אמינות הגיבויים אחת לתקופה ולא להסתפק רק בהגדרה הראשונית של המערכת.

השימוש בתוכנות אנטי-וירוס ואנטי-תוכנות זדוניות מתקדמות הכרחי כחלק מתוכנית כוללת של אבטחת סייבר. כלים אלו מזהים דפוסים חשודים במערכת בזמן אמת, עוקבים אחר פעולות חריגות ומונעים הפעלה של קוד זדוני. לצד זאת, חשוב לבחור פתרון אבטחה שמכיל זיהוי מבוסס התנהגות (Behavioural Detection) ולא נשען רק על חתימות קיימות, מכיוון שתוכנות כופר משתנות בקצב מהיר.

סינון דו״אלים ונספחים מהווה קו הגנה חשוב נוסף. מערכות דוא"ל ארגוניות צריכות להיות מסוגלות לזהות ולסנן קבצים חשודים או קישורים זדוניים, תוך שימוש באימות דו-שלבי (2FA) לגישה לחשבונות קריטיים. בנוסף, מומלץ להפעיל פילטרים שמגבילים את הרצת מאקרו (Macro) במסמכים, מאחר ופרצות רבות מבוצעות באמצעות קטעי קוד הטמונים בקובצי Office.

אחת מדרכי ההגנה האפקטיביות ביותר היא הקשחת הרשאות גישה – עקרון "צורך לדעת" (Least Privilege). כל עובד או משתמש מקבל גישה רק למה שהוא זקוק לו בפועל, וכך גם אם תוכנת כופר תצליח לחדור את המערכת, היא לא תוכל להתפשט או להצפין משאבים ארגוניים רחבים. ניהול הרשאות נכון הוא חלק מהותי בהנחיות מתקדמות של הגנת מידע.

בנוסף, יש לדאוג לניטור ואנליזה של תעבורת הרשת. מערכות SIEM וסורקי נתבים (Firewall) יכולים לאתר תקשורת לא שגרתית בין מחשבים פנימיים לכתובות IP חשודות מחוץ לארגון. הגדרה של חומות אש מתקדמות וחסימת פורטים חשופים – כגון RDP – יסייעו לצמצם סיכוי לפריצה באמצעות brute force או פירצות ידועות.

מאחר ורבים מהמשתמשים נפגעים בשל חוסר ידע או חוסר זהירות, הכשרת עובדים בהיבטי אבטחת סייבר היא כלי מפתח למניעה. יש לקיים הדרכות תקופתיות שמדגישות סימנים להונאת פישינג, חשיבות הסיסמאות החזקות, והימנעות מהתקנת תוכנות לא מוכרות. מדובר במרכיב הכרחי בכל תכנית הגנה יעילה, והוא אף עשוי למנוע טעויות אנוש שיכולות לפתוח פתח לתוקפים.

ולבסוף, מומלץ לבצע סימולציות הדבקה (Phishing Simulations) ובדיקות חדירה (Penetration Testing), במטרה לחשוף את החולשות בארגון ולשפר את התגובה האפשרית לאירוע אמת. סימולציות אלו לא רק חושפות כשלים, אלא גם מחזקות את המודעות והכשירות של כלל המשתמשים, תורמות לחיזוק תרבות אבטחת המידע וצמצום הסיכון מפני תוכנות זדוניות.

כיצד לפעול לאחר התקפה

כאשר מתמודדים עם תקיפה של תוכנת כופר, הצעד הראשון והדחוף ביותר הוא לנתק מיד את המערכת הנגועה מהרשת. פעולה זו כוללת ניתוק מהאינטרנט, מהשרתים הפנימיים ומהתקני USB חיצוניים, במטרה לצמצם את התפשטות ההצפנה למערכות נוספות. ניתוק מוקדם יכול לעצור את הנזק ולמנוע מהתוקפת לגשת למידע רגיש נוסף או ליישם אמצעי ניסיון לפרסם נתונים במסגרת מתקפת Double Extortion.

מומלץ לא לאתחל את המערכת הנגועה מחדש לפני התייעצות עם מומחי אבטחת סייבר, שכן פעולה זו עלולה להפעיל קודים זדוניים נוספים שמוסתרים בזיכרון הריצה או בסקריפטים שמתעוררים בעת האתחול. יש לגבות את מצב המערכת במידת האפשר – גם את הקבצים המוצפנים וגם את קבצי הרישום והלוגים – לצורך ניתוח מאוחר יותר, שישמש להבנת מקור החדירה וחומרת הפגיעה.

בשלב הבא, יש לדווח על האירוע לגורמי מקצוע פנימיים – כגון מנהל מערכות מידע – ולשקול פנייה דחופה לגופים חיצוניים המתמחים בהתמודדות עם תוכנות זדוניות ובניתוח תקיפות סייבר. בפרט במקרים בהם מדובר בארגון, יש לבדוק האם הביטוח הקיים כולל כיסוי לאירועי תקיפות סייבר, ולפעול בתיאום עם חברת הביטוח כדי לוודא עמידה בדרישות הפוליסה.

אין להיבהל ולהעביר את תשלום הכופר באופן מידי. אמנם ישנם קורבנות שבחרו לשלם את הדרישה, אך לרוב אין ערובה לכך שהתוקף אכן יספק מפתח לפענוח הקבצים או שימנע מהדלפת המידע. יתרה מכך, תשלום הכופר מחזק את הכלכלה של התוקפים ומעודד המשך פעילות עבריינית. יש להעדיף ניסיון לשחזור מידע מגיבויים קיימים או כלים לזיהוי הצפנה.

במקביל, מומלץ לדווח על המקרה לרשות להגנת הפרטיות או לרשות הלאומית לסייבר בישראל, במיוחד אם מדובר בעסק או גוף ציבורי. הדיווח עשוי לא רק לסייע באיתור תוקפים, אלא גם במילוי דרישות הדין הנוגע להגנת מידע – כדוגמת חובת דיווח במקרה של פגיעה בפרטיות הציבור או בפרטים אישיים של לקוחות.

בשלב ההתאוששות, יש לבצע סריקה מקיפה של כלל רכיבי המערכת, לרבות שרתים, תחנות קצה, אפליקציות צד שלישי ונתבים, כדי לוודא שאין זליגה של תוכנות זדוניות נוספות שנותרו מוסתרות. לאחר מכן, יש לפרמט מערכות נגועות ולהשיב מהן קבצים אך ורק ממקורות נקיים. תהליך ההתאוששות עשוי להיות ארוך, אך הוא חיוני לבלימת אפשרות של הדבקה חוזרת.

לאחר אירוע כזה, חשוב מאוד לבצע בחינה פנימית של הסיבה שגרמה להצלחת הפריצה – בין אם מדובר בהרשאות יתר, תוכנה לא מעודכנת או רשלנות אנושית. יש להיערך למניעת תקיפת תוכנת כופר נוספת בעתיד, על ידי עדכון מדיניות האבטחה, חיזוק תשתיות אבטחת סייבר, שדרוג מערכת הגיבוי ועריכת הדרכות חדשות לצוותים הרלוונטיים.

חשיבות הגיבוי והמודעות

שמירה על גיבויים תקינים וזמינים היא נדבך קריטי בהתמודדות עם איום מתמיד כמו תוכנת כופר. גיבוי מידע מאפשר שיחזור מהיר ויעיל במקרה של תקיפה, ומונע מצב בו משתמשים או ארגונים נכנעים לדרישות תשלום בשל היעדר אפשרות אחרת לגישה אל הנתונים. עותקי גיבוי יש לשמור בסביבות מבודדות, שאינן מחוברות למערכות המרכזיות – בין אם בענן מאובטח עם הצפנה מתקדמת, או בכונני אחסון חיצוניים שאינם מחוברים דרך הרשת באופן קבוע.

העקרון המנחה בהגנת מידע לגבי גיבוי הוא כלל ה-3-2-1: שלושה עותקי גיבוי, בשתי מדיות שונות, כאשר אחד מהם נשמר במיקום מבודד. עמידה בתקנים אלו מפחיתה את הסיכוי לאובדן מוחלט של קבצים ומסייעת להתאושש במהירות במקרה של תקיפה או נזק טכנולוגי אחר.

עם זאת, גם מערכת גיבוי משוכללת אינה מספיקה כשלעצמה. על מנת להשלים את ההיערכות מול תוכנות זדוניות יש לדאוג גם להעלאת המודעות האישית והארגונית. חינוך המשתמשים – בין אם עובדים בארגון ובין אם משתמשים פרטיים – בנוגע להשלכות תקיפת כופר, דרכי התפשטות בתקשורת ולחצים פסיכולוגיים הנלווים לתקיפה, הוא מרכיב הכרחי בחזית ההגנה.

מודעות כוללת היכרות עם תרחישי תקיפה, זיהוי סימנים מקדימים ואזהרות מוקדמות, וכן יכולת תגובה נכונה תחת לחץ. הדרכות תקופתיות, סימולציות פישינג ותרחישי חדירה הם אמצעים יעילים, בהם ניתן ללמד שיטות זיהוי הונאות ונקיטת תגובות מושכלות, תוך חיזוק תרבות של אבטחת סייבר בכל הדרגים בארגון. ככל שהעובדים יהיו מעורבים יותר בהגנת מידע בסיסית, כך יירד הסיכוי שהגורם האנושי יהפוך לחוליה החלשה.

נוסף לכך, גם הדרכה בנוגע לשימוש נכון בסיסמאות, זיהוי קישורים חשודים, הגדרת הרשאות גישה וזהירות בהתקנת תוכנות לא מוכרות – תורמות למניעת הדבקה בכופרים ולטיפול מיידי במקרה של חדירה. האתגר של תוכנת כופר אינו רק טכנולוגי, אלא גם תודעתי – ולכן שילוב של תשתיות טכנולוגיות עם השקעה בהכשרה ומודעות מהווה את האסטרטגיה ההגנתית היעילה ביותר כיום.

לסיכום, האיזון בין טכנולוגיה וחינוך משתמשים הוא המפתח לארגון עמיד בפני איומים. גיבויים אמינים ומודעות גבוהה הם הליבה של מערכת הגנת מידע מודרנית – כזו שמבוססת לא רק על תגובה, אלא על מניעה פעילה והתנהלות חכמה באקלים הדיגיטלי המשתנה.

רוצים להימנע מתוכנות כופר בארגון שלכם? מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם.