כיצד לאתר עקבות של חדירה לשרתים
זיהוי סימנים מוקדמים לפעילות חריגה
אחד הצעדים הראשונים והקריטיים באיתור עקבות חדירה לשרתים הוא זיהוי סימנים מוקדמים לפעילות חריגה. סימנים אלו יכולים להופיע כשינויים קטנים אך חשודים בהתנהגות המערכת, וכוללים לדוגמה קפיצות פתאומיות בשימוש במשאבי CPU או זיכרון, הפעלת תהליכים שאינם מזוהים כרכיבים לגיטימיים של מערכת הפעלה, או התחברות בשעות לא שגרתיות ממשתמשים בעלי הרשאות נמוכות או גבוהות מהרגיל.
לעיתים, מפריצות מתקדמות ניתן לזהות על ידי הודעות שגיאה שכיחות באפליקציות או ביומני האירועים של מערכת ההפעלה. הופעה שיטתית של סטטוסים חריגים בלוגים כמו ניסיון גישת root כושל, או ניסיונות להפעיל קבצי הפעלה מאזורים לא סטנדרטיים במערכת, מצביעים על פעילות אפשרית של גורמים זדוניים. גם שינויים פתאומיים בהגדרות אבטחת מידע או תצורות רשתיות, במיוחד אלו שאינן מתועדות, מצריכים התייחסות מיידית ובדיקת עומק.
יש לשים לב גם למקרים שבהם בוצעה פתיחה של פורטים יוצאי דופן בתעבורת הרשת, או הקמה של שירותים חדשים שלא נרשמו כמורשים במסגרת ניהול השרתים הרגיל. כל סטייה של המערכת מפעולתה השגרתית מחייבת פעולה מהירה ובדיקת עומק, מאחר ובשלבים מוקדמים אלו ניתן לעצור חדירה בטרם תסב נזק חמור. בין אם מדובר בזיהוי דרך ניטור מתמיד של המשאבים או ניתוח של דפוסי התנהגות, אבחון מוקדם הוא כלי מכריע למניעת פגיעות ביעדים רגישים.
בחינת לוגים של מערכת ההפעלה
בעת בחינת לוגים של מערכת ההפעלה, יש לנתח בקפידה את יומני האירועים (Event Logs) הן במערכות Windows והן במערכות מבוססות Linux, זאת על מנת לזהות עקבות המעידות על פעילות חשודה או ניסיון חדירה. הלוגים מספקים תיעוד רציף של כל פעולה שמתבצעת על גבי השרתים – החל מהתחברויות משתמש ועד שינויים בקבצים או הרצת תהליכים בלתי מורשים.
במערכות Windows, חשוב לבחון את Security Event Log כדי לזהות ניסיונות כניסה כושלים, הפעלה של שירותים חדשים, ושינויים בהרשאות משתמש. ערכים עם מזהים כמו 4624 (כניסה מוצלחת), 4625 (כניסה נכשלה), או 4670 (שינוי בהגדרת הרשאות) עשויים להצביע על חדירה אפשרית. כדאי להצליב בין מועדי הכניסה למועדי הפעלת שירותים או תוכנות כדי לאתר דפוסים מחשידים שאינם עולים בקנה אחד עם פעילות שגרתית על השרתים.
במערכות Linux יש להשתמש בפקודות כמו ausearch, journalctl ו-cat /var/log/auth.log כדי לעקוב אחרי כניסות למערכת, שינויים בהרשאות sudo, הפעלת סקריפטים לא מתועדים או הפניות לכתובות IP זרות. יש לשים לב במיוחד לשינויים בקבצי קונפיגורציה של רכיבי ליבה כמו /etc/passwd או /etc/shadow, אשר מהווים יעד מועדף על תוקפים כחלק מניסיון השגת שליטה על המערכת.
פעולה חשובה נוספת היא השוואת החתימות הדיגיטליות של תוכנות ריצה מול אלו הצפויות, על מנת לוודא שלא הוחלפה הרצת מערכת כלשהי בקובץ זדוני. תוקפים רבים משתדלים להיטמע בהליך הרגיל של המערכת, ודרך קריאת הלוגים ניתן לעיתים לגלות שאירוע שגרתי לכאורה — כמו הפעלת תהליך מסויים — התרחש בזמנים חריגים או מתוך נתיב לא צפוי.
לצורך תהליך מקיף ואפקטיבי, יש לשלב את ניתוח הלוגים עם כלי אבטחת מידע כמו SIEM (Security Information and Event Management), אשר מסוגלים לקבץ ולנתח את המידע ממקורות שונים בצורה מרוכזת ומבוססת דפוסי התנהגות. כל ממצא שונה מהנורמה שמתגלה בלוגים הוא פוטנציאל לחדירה או ניסיון חדירה, ולכן יש לבצע הסקת מסקנות מהירה ולקדם תגובה מתאימה.
רוצים לדעת מה לעשות במקרה של חדירה לשרתים? אנחנו כאן כדי לעזור! השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם!
ניתוח פעילות החשבונות במערכת
ניתוח פעילות החשבונות במערכת הוא שלב קריטי לאיתור עקבות של חדירה לשרתים. חדירה ממוקדת וברמה גבוהה מסתמכת פעמים רבות על התחזות למשתמשים לגיטימיים או שימוש בחשבונות קיימים בעקבות גניבת פרטי התחברות. לכן, חשוב לבצע בחינה שיטתית של כל ניסיון גישה, הצלחה או כישלון, של משתמשים מקומיים ומשתמשים מרוחקים, תוך זיהוי פעילויות בלתי רגילות.
יש לבדוק מתי הופיעו שינויים חריגים בדפוסי הכניסה – לדוגמה, התחברויות שמתרחשות באמצע הלילה, בזמן שאף משתמש לא אמור לעבוד, או כניסות מחשבונות בעלי הרשאות ניהוליות מתוך כתובות IP שלא נמצאות בטווח הארגוני. גם ניסיון התחברות מחשבון שנחשב כמבוטל או אינו פעיל, עשוי להעיד על ניסיון לנצל מידע ישן שמצוי בתיעוד המערכת.
אבטחת מידע בתחום זה דורשת בדיקה מפורטת של לוגי התחברות, יומני SSH ו-RDP, מעקב אחר שימוש בכלי sudo או פעולות elevate privileges, ובחינה של חשבונות חדשים שנוצרו או שונו לאחרונה. לעיתים תוקפים יוצרים חשבונות חדשים עם שמות דומים לאלו הקיימים כדי להתחמק מזיהוי. יש לבחון גם האם בוצעו התאמות להרשאות המשתמשים למרחבי קבצים רגישים או פונקציות ניהוליות שלא סביר שיבצעו ביומיום.
על מנת לזהות עקבות עקיפות, חשוב לא רק להתמקד בקלט של החשבונות עצמם, אלא גם בניתוח פעולות שהתבצעו דרכם – לדוגמה הפעלת שירותים, שינויים בהגדרות מערכת, שליחת מידע דרך תעבורה יוצאת או ניהול התקנים מרוחקים. אותן פעולות הן לעיתים חלק מהליך השגת שליטה המתרחב של התוקף ומספקות ראיה לכך שהמערכת כבר נפגעה.
ניהול נכון של אבטחת מידע מחייב ניתוח היסטורי ואנליטי לאורך זמן, תוך הצלבת זמנים ואירועים במערכת לזיהוי דפוסים אנומליים. שימוש בדיווחים מסונכרנים ובמעקב אחר פעולות משתמשים מקרב הסגל הארגוני מאפשר להתמקד במקרים העשויים להוות פרצות פוטנציאליות. כל פעולה שנראית כהולמת ממבט ראשון עשויה להכיל בתוכה סימן קטן למתקפה רחבת היקף – לכן, מעקב מדויק אחרי פעילות חשבונות הוא מפתח בבלימת איומים והגנה על שרתים קריטיים.
בדיקת קבצים שנערכו לאחרונה
מעקב אחר קבצים שנערכו לאחרונה במערכת הוא כלי מרכזי לאיתור עקבות של חדירה לשרתים. תוקפים נוטים לשנות או ליצור קבצים כחלק מהתבססותם על המערכת, בין אם בשלב החדירה הראשוני ובין אם לצורך שמירה על גישה רציפה. לכן, חשוב לבדוק אילו קבצים קיבלו חתימת זמן (timestamp) עדכנית, במיוחד כאלה שאינם משתנים באופן יומיומי במסגרת הפעילות השגרתית של הארגון. יש לשים לב במיוחד לשינויים שבוצעו בתיקיות מערכת כמו /etc, /var ו-C:WindowsSystem32, בהן לא צפויים להיות עדכונים תכופים.
ניתן להשתמש בפקודות דוגמת find / -type f -mtime -1
במערכות Linux, או לבדוק את Last Modified
בקבצים על גבי Windows דרך ממשק File Explorer או באמצעות PowerShell. קבצים שבוצעה בהם כתיבה במהלך זמן חשוד או מתוך משתמשים בלתי מזוהים, יש לבדוק לעומק. אם קיים שינוי בקבצי קונפיגורציה של שירותים קריטיים כמו Apache, Nginx או IIS, זהו סימן מובהק לניסיון שינוי פרמטרים או הטמעת דלת אחורית.
באמצעות כלי אבטחת מידע כגון מערכות HIDS (Host Intrusion Detection System) ניתן לבצע מעקב מתמיד אחרי קבצים חשובים, ולהפעיל התרעות בזמן אמת בעת כל שינוי חריג. כלי כמו OSSEC או Tripwire מאפשרים זיהוי שינויים לא מאושרים בקבצים רגישים ולתעד אותם לצורך חקירה. כמו כן, כדאי לבדוק אם נוספו קבצי ריצה חדישים לנתיבים לא סטנדרטיים במערכת, או אם התבצעו פעולות הוספה של סקריפטים בתוך אתרים מארחים הנמצאים על שרתים ציבוריים.
במקרים רבים, תוקפים מנסים להסתיר עקבות על ידי שינוי זמני ה-MAC של קבצים, לכן יש להשתמש בכלים כמו stat
או Get-Item
כדי לבדוק גם את זמני הגישה (Access Time) והיצירה (Creation Time). יש להצליב נתונים אלו מול הפעילות הלוגית שהתרחשה במערכת, כך שניתן יהיה להבין מתי בדיוק התבצע השינוי ומהיכן.
מעבר לכך, חשוב לבצע השוואת checksums – לדוגמה באמצעות md5sum
או Get-FileHash
– בין גיבויים ידועים ונקיים לבין המצב הקיים, כדי לזהות אם חלה התערבות כלשהי בקרב הקבצים. פעילות זו יכולה לחשוף דפוס חוזר שבו קובץ מסוים "עודכן" כדי לבצע פעולת גישה מרחוק או ליצור חיבור לרקע עם רשת של תוקפים. זיהוי בזמן של שינויים בקבצים הוא מרכיב קריטי בניהול אבטחת מידע עבור כל ארגון המתבסס על שרתים.
שימוש בכלי אבטחת מידע לזיהוי חדירות
שימוש בכלי אבטחת מידע מהווה נדבך מהותי בזיהוי עקבות של חדירה לשרתים ובמתן התראה מוקדמת לפעילות חריגה. מערכות מתקדמות כמו IDS (Intrusion Detection Systems) ו-IPS (Intrusion Prevention Systems) מאפשרות ניטור בזמן אמת של פעילות המתרחשת במערכות הפנימיות וברשת, תוך קבלת מידע מדויק על ניסיונות גישה, שינויים בהגדרות ושימוש לא רגיל במשאבים. שילוב של פתרונות כמו Suricata ו-Snort מספק אנליזה מעמיקה של תעבורת הרשת ויכולת השוואה מול חתימות התקפה מוכרות המקוטלגות במסדי דגימות גלובליים.
מערכות SIEM (Security Information and Event Management) דוגמת Splunk, QRadar או ELK Stack עם פתרונות אבטחה, ממלאות תפקיד מרכזי באיסוף, ניתוח וקורלציה של לוגים ממקורות שונים במערכת. ברגע שמתגלה חריגה בפעילות – לדוגמה, כניסה ממדינה לא צפויה, הרצת סקריפט חשוד או פתיחה של פורט בלתי רגיל – המערכת מסוגלת לזהות זאת לפי דפוסים אנומליים שנלמדו לאורך זמן. SIEM גם מאפשרת ביצוע חקירה רטרואקטיבית בזיהוי עקבות לתוקפים שפעלו זמן ממושך במערכת ללא התגלות.
כלי EDR (Endpoint Detection and Response) כגון CrowdStrike, SentinelOne, ו-Microsoft Defender for Endpoint מספקים זיהוי מתוחכם ותגובה כנגד חדירות בשרתים מקומיים ומבוססי ענן כאחד. פתרונות אלו אינם נשענים רק על חתימות סטטיות אלא גם על ניתוח התנהגות בזמן אמת, ובכך מסייעים לזהות תוקפים שהסוו את עצמם בתוך פעולות מערכת שגרתיות. לדוגמה, כאשר תהליך השייך למערכת Windows מבצע פינג לכתובת IP חשודה – ה-EDR מזהה זאת כסטייה מנתיב הפעולה המוכר ושולח התרעה.
כלים נוספים כוללים מערכות DLP (Data Loss Prevention) אשר מתריעות על ניסיון זליגת מידע רגיש, ופתרונות NTA (Network Traffic Analysis) המאפשרים ראייה רחבה של תעבורת הרשת הפנימית. ניטור תעבורה זו יכול לחשוף יצירה של חיבורים יוצאים לשרתים בשליטת תוקף או שימוש בפרוטוקולים שאינם בשימוש עבור מערכות הארגון. שימוש הולך וגובר נעשה גם בפתרונות מבוססי AI ו-ML (Machine Learning) על מנת לזהות חריגות על בסיס נתונים היסטוריים ולהמליץ על פעולות לתגובה.
כדי לממש תהליך יעיל של איתור עקבות חדירה באמצעות הכלים הנ"ל, חשוב להחזיק במסדי מידע עדכניים של חתימות התקפה, לאפשר אינטגרציה מלאה עם שירותי הענן והשרתים המקומיים, ולוודא שעובדי הצוות הטכני עברו הכשרה נאותה בתפעול ותחזוקת המערכות. אבטחה יעילה בשרתים תלויה לא רק בטכנולוגיה אלא גם באופן בו היא מיושמת, מנוטרת ומעודכנת באופן מתמשך, לרבות מבדקי חדירות (penetration testing) והערכות מצב תקופתיות.
מעוניינים לדעת כיצד לאתר עקבות חדירה לשרתים שלכם? רשמו את פרטיכם ונציגנו יחזרו אליכם.

מעקב אחר תעבורת רשת יוצאת ובלתי רגילה
במסגרת איתור עקבות חדירה לשרתים, מעקב אחר תעבורת רשת יוצאת ובלתי רגילה מהווה שלב קריטי בגילוי פעילות זדונית שמבצעים התוקפים לאחר השתלטות ראשונית. תוקפים רבים מבצעים תקשורת החוצה מתוך רשת הארגון לצורך שליחת מידע שנאסף, הפעלת פקודות מהשרת השליט (Command and Control), או הורדה של קבצים ותוכנות זדוניות נוספות.
החלק הראשון במעקב זה כולל הקמה של מערכת ניטור תעבורה מתוחכמת, המבוססת על כלים או פתרונות NTA מתקדמים. מערכות אלו מנתחות את זרימות הנתונים (NetFlow) ומאפשרות לזהות דפוסי גישה חשודים – למשל, תעבורה שנשלחת לכתובות IP במדינות יעד חריגות, שימוש בפרוטוקולים לא מוכרים או עבודה בשעות הפוכות למקובל בארגון.
גורם נוסף לבדיקה הוא ניתוח בקשות DNS שיוצאות מהמערכת. תוקפים עושים לעיתים שימוש ב-DNS Tunneling על מנת להעביר מידע החוצה במסווה של בקשות DNS לגיטימיות. ניטור מוקפד אחר כמות הבקשות, שמות המתחם החריגים (Domain Names), והתגובה שמתקבלת מהשרתים הרחוקים, יכולים להוות בסיס לזיהוי מערכות שנפגעו. בנוסף, פתיחה פתאומית של פורטים יוצאים חדשים לכיוונים שאינם מוכרים עבור שימושים עסקיים – כמו פורטים 4444 או 1337 – עלולה להעיד על חדירה פעילה.
בעזרת שימוש בפתרונות כתובים לניתוח אבטחת מידע כמו Splunk או QRadar, ניתן לבצע קורלציה בין אירועי לוג, תעבורת רשת וחתימות הידועות מהקשרים קודמים של תקיפות. Cross-correlation של מקורות מידע אלו מאפשר לזהות מקרים בהם שרת שולח כמויות חריגות של נתונים לשירותי אחסון בענן (כגון Dropbox, Google Drive, או anonymizers דוגמת Tor), מבלי שתועדה פעולה עסקית המצדיקה את הגישה.
כלים מבוססי Machine Learning מאפשרים לזהות תעבורה החורגת מההתנהלות השגרתית של שרתים מסוימים גם כאשר התוקף משתמש בפרוטוקולים מוצפנים או מוכרים כמו HTTPS ו-SSH. לדוגמה, שרת שאינו אמור לתקשר כלל עם האינטרנט אך פתאום מתחיל להעביר מאות בקשות HTTPS לכתובת IP שאינה שייכת לספק מוכר, מעלה מיד דגל אדום. במקרים כאלה, מערכת ה-NTA תוכל להפעיל התרעה בזמן אמת.
כדי לחבר בין הממצאים בפועל לבין מקורות זיהוי גלובליים, מומלץ להשתמש בפיד מידע Threat Intelligence כמו VirusTotal או AlienVault ולשלבם עם מערך ההתרעות של הכלים האנליטיים. כך ניתן להצליב יציאות תקשורת עם כתובות IP או שמות מתחם החשודים כבר כמקומות המשמשים להפצת נוזקות או תקשורת C2.
חשוב לציין שגם מיזמים קטנים יכולים לבצע ניטור תעבורת רשת אפקטיבי באמצעות כלים חינמיים וללא רכישת ציוד מתקדם, תוך הגדרה של חוקי Firewall מחמירים, חומת הגנה (IDS/IPS) וניתוח רספונסיבי של מקרים חריגים. לשם כך נדרשת מעורבות שוטפת של צוות אבטחת מידע מיומן אשר עוקב אחרי השינויים השוטפים ומוודא שהמערכת נותרת מוגנת.
לסיכום ביניים, שלב ניטור התעבורה החוצה חשוב לא רק במסגרת זיהוי חדירה אלא גם בבחינת עומק בתקיפה פעילה. במידה ושרתים החלו להוציא מידע בחשאיות, מדובר לא רק באירוע אבטחה אלא באירוע פוטנציאלי של זליגת מידע ואובדן עסקי מהותי. ניתן לקבל עדכונים וחדשות בתחום גם דרך הרשת החברתית שלנו כאן.
בדיקת תהליכים ושירותים פעילים
בדיקה מדוקדקת של תהליכים ושירותים פעילים בשרתים היא שלב חיוני באיתור עקבות לחדירות מתקדמות, במיוחד כאשר מטרת התוקף היא להיטמע בתוך פעילות תקינה לכאורה של המערכת. בחינה זו מסייעת לזהות תהליכים שעובדים ברקע ללא סיבה מוצדקת, שירותים חשודים שהופעלו לאחרונה, או תוכנות שאינן מוכרות על ידי צוות ה-IT של הארגון, ומהווים פתח לפעילות עוינת. ההבנה כי כל תהליך רץ עשוי להעיד על מנגנון שליטה או התקנה סמויה מדגישה את חשיבות הבדיקה הקפדנית במטרה להגן על סביבת העבודה.
אחת הדרכים האפקטיביות למעקב אחרי תהליכים היא השוואה בין תצלום של מצב המערכת (baseline) למצב הנוכחי. במקרה בו מופיעים תהליכים לא צפויים אשר לא מופיעים ברשימה נקייה ומאומתת, הדבר עשוי להעיד בבירור על התבססות בתוך השרתים. לעיתים קרובות תוקפים משתמשים בשמות דומים של תהליכים מוכרים, כדי להסוות את הדריסה על ידי תהליך זדוני. לדוגמה, תהליך בשם svch0st.exe (עם אפס ולא O), שמנסה להשתלב יחד עם תהליך לגיטימי, עלול להיראות תקין למי שאינו בקיא בפרטים – וכאן מצויים הסיכונים.
זיהוי של עומסי CPU וזיכרון חריגים הוא נדבך נוסף בבדיקת השירותים. שירותים שעל פניו נראים כמשתמשים במשאבים מוגבלים, אך בפועל צורכים אחוזים גבוהים מהמעבד, מצביעים לעיתים על פעילות ממושכת של כריית מידע, ניתוב נתונים החוצה או ניסיון להשתלטות על נקודות קצה נוספות במערכת. במקרים רבים תוקפים משנים את פרטי ה-parent process כדי להסתיר את מקור ההפעלה של שירות – וכאן נדרשת הבחנה מורכבת אותה מספקות מערכות ניטור או אנשי מקצוע מתחום אבטחת מידע.
בנוסף, יש לבדוק האם קיימים שירותים שפועלים עם הרשאות SYSTEM או root אשר לא סביר שיצריך אותם השירות הרגיל. שירותים שאינם פעילים עם הפעלת המערכת אלא מתעוררים בזמנים חריגים, יכולים להצביע על מנגנון wake up לתקשורת חיצונית. כל שירות ששואב הוראות מכתובת IP חיצונית, נכנס מיידית תחת חשד כבד ודורש ניתוק מהמערכת ובחינה מעמיקה של עקבות פעולתו.
מעקב אחר ספריות ההפעלה של כל תהליך, כולל הפרמטרים שלו בזמן הרצה, חשיפת קבצים זמניים שהוא יוצר וניתוח קשרים פתוחים (open ports, file handles), יובילו לחשיפת התנהגויות חריגות. יש לבדוק האם תהליכים אלו מופנים להפעלת סקריפטים נוספים, פתיחת חיבורים מוצפנים עם העולם החיצוני או יצירת תוכני cache שמכילים קוד לא חתום.
תוקפים מנוסים ינסו להשתמש בטכניקות מתוחכמות כמו process hollowing או injection כדי להסוות את קיומם בתוך תהליכים לגיטימיים. לכן, ניתוח מבני זיכרון, מעקב אחרי דינמיקת מסרים בין תהליכים וסקירת נתוני hash של קבצים מבוצע כחלק בלתי נפרד מהגנה על מערכות שרתים. זיהוי discrepancies בין תהליכים שאמורים לפעול באופן מוגדר מראש לבין הפעולה בפועל יעזור לחשוף ניסיונות הסתרה של חדירה.
בארגונים גדולים וקטנים כאחד, קיימת חשיבות מכרעת להגדרת פרוטוקול זיהוי קבוע שמבוצע אחת לפרק זמן מוגדר, במסגרתו נבחנים התהליכים והשירותים הפעילים. חיוני להשתמש באוטומציה חכמה המנטרת סטיות וכן לאפשר הפעלה אוטומטית של תגובות במידה ומזוהה פעילות חריגה העלולה להעיד על נזק פוטנציאלי.
ברורה החשיבות של שילוב הידע הטכני יחד עם כלי ניתוח מודרניים כחלק בלתי נפרד מכל תכנית אבטחת מידע אפקטיבית. ניתוח עמוק של פעילות מערכת ההפעלה והתהליכים בה מתרחש המידע הארגוני, חושף עקבות דקות של תוקפים מתוחכמים ומאפשר לבלום את פעילותם בזמן אמת, לפני שנגרמים נזקים בלתי הפיכים.
שימוש במנגנוני חותמות זמן לאיתור שינויים
במערכת שבה אבטחת מידע היא בראש סדר העדיפויות, ניתוח חותמות זמן מהווה כלי יעיל במיוחד בזיהוי עקבות של חדירה לשרתים. כל קובץ ותיקיה במערכת נושאים עמם מאפייני זמן — זמן יצירה, זמן גישה אחרון וזמן שינוי אחרון. תוקפים מיומנים לעיתים קרובות יערכו שינויים בקבצים קריטיים, יקימו קבצים חדשים או ימחקו לוגים, וכל פעולה כזו מותירה חותמת זמן שיכולה להוות אינדיקציה לפעילות חריגה.
אחד הצעדים הראשונים במעקב אחרי שינויים הוא שימוש בפקודות ייעודיות כמו stat
בלינוקס או Get-ItemProperty
ב-Windows PowerShell כדי להוציא מידע מפורט על קובץ מסוים. ניתוח המידע כולל בדיקה של זמני Access Time, Modify Time ו-Change Time. חשוב לשים לב לפערי זמן בין הפעולות — לדוגמה, אם קובץ שעבר שינוי זמן קצר לאחר שהתחיל תהליך חשוד או לאחר התחברות בלתי צפויה של משתמש, כנראה שיש כאן עקבות שעלולות להעיד על חדירה.
במיוחד יש לשים לב לקבצים הנמצאים במיקומים לא שגרתיים אך עם חותמת זמן עדכנית, או לחילופין לקבצים לגיטימיים שהזמן שלהם שונה – דבר המעיד לעיתים על ניסיון להסוות פעולת חדירה. ניתן אף לבצע סריקת חותמות זמן דרך כתיבת סקריפטים מותאמים הסורקים תיקיות רגישות כגון System32 או /etc, ומפיקים רשימות של קבצים עם עדכונים שבוצעו בפרק זמן שבו ידועה פעילות חשודה בשרתים.
טכניקות מתקדמות עוד יותר כוללות שמירה והשוואה של תמונת מצב חודשית של חותמות זמן מול המצב הנוכחי. בהשוואה זו, ניתן לראות אילו קבצים שונו בין נקודות הזמן ומתי. מערכת אבטחת מידע יעילה תשלב מנגנון השוואה כזה כחלק ממערכת ניטור כוללת, כך שכל שינוי בזמן שאינו תואם את הפעילות העסקית השוטפת – יגרור התרעה אוטומטית לפעולה.
גם מעבר לסריקת קבצים, חותמות זמן רלוונטיות בזיהוי עקבות שהתוקף עלול להשאיר ב-Logs, בניהול משימות מתוזמנות (Scheduled Tasks ב-Windows או cron בלינוקס), בהעלאת קבצים לשרתים מרוחקים או אפילו בהתקנת חבילות מערכת. כל פעולה כזו כוללת שינוי מערכת קבצים שהולך יד ביד עם רישום חותמות זמן שניתן לנתח.
תוקפים מתוחכמים יודעים לעיתים לשנות את חותמות הזמן של קבצים על מנת להטעות את תהליך החקירה. לשם כך חשוב לבדוק גם עדויות עקיפות כגון קבצים לוגיים אשר לא נשמרו לאחר השינויים, או פעולות במערכת אשר אינן עומדות בקנה אחד עם זמני חותמת הקובץ בפועל. באמצעות שימוש בפתרונות של ניתוח forensic או מערכות ניטור בדיוק גבוה, ניתן לגלות גם שינויים אלו.
לסיכום של חלק זה, מנגנוני חותמות זמן הם כלי מהותי לתהליך איתור חדירה ומספקים דרך עקיפה אך מדויקת לניתוח שינויים בלתי מוזרים בשרתים. כאשר משלבים את המידע עם מערכות נוספות של אבטחת מידע, ויודעים לזהות עקבות גם בזמן אמת וגם במסגרת ביקורת לאחר מקרה – ניתן להגיע לזיהוי חדירות ברמות דיוק גבוהות, ולהקדים תגובה לפני שנגרם נזק מהותי לארגון.
הכנת דוח ותגובה לאירוע האבטחה
לאחר שאותרו עקבות המעידים על חדירה, יש לעבור לשלב קריטי נוסף — הכנת דוח תגובה מקצועי לאירוע אבטחת מידע. תיעוד מדויק ומפורט של הממצאים הינו חיוני לצורך ניתוח החולשות, קבלת החלטות אסטרטגיות לגבי תיקון מערכתי, ויכולת דיווח פנים-ארגונית וחוץ-ארגונית בהתאם לדרישות רגולציה ותקני בטיחות.
ראשית, חשוב לאסוף בצורה מסודרת את כלל הנתונים שנמצאו במהלך הסקירה: שמות קבצים שנערכו, תהליכים חשודים שנתגלו, תעבורת רשת לא רגילה שזוהתה, יומני מערכת שהציגו חריגות בפעילות, פרטי חשבונות שבהם נעשה שימוש שגוי וכל מידע רלוונטי נוסף. כל ממצא צריך להיות מתועד עם חותמת זמן, מקור המידע, ורשימה של פעולות שבוצעו כהגנה ראשונית כגון ניתוק השרת מהרשת או הקפאת חשבונות משתמש.
השלב הבא בתהליך הדיווח הוא הרכבת הדוח ההנדסי — מסמך טכני המיועד לצוות הפיתוח/IT הבכיר ולספקים חיצוניים בתחום אבטחת מידע. המסמך יכלול תרשימים כלליים של הרשת שנפגעה, זרימת התקשורת, רשימת השרתים המעורבים, הטכנולוגיות שבהן נעשה שימוש, והמלצות ברורות לבידוד ותיקון. דוח זה מהווה כלי עבודה לנקיטת צעדים למניעת הישנות המקרה, ביניהם חיזוק בקרות, העמקת תהליך ההרשאות, כתיבת חוקים חדשים ב-firewall ואכיפה של מדיניות עדכונים יזומה.
במקרים של חשד לזליגת מידע, יש לכלול גם דוח לפרסום חיצוני במידה ונדרש לדווח לגופים רגולטוריים, לקוחות או שותפים עסקיים. דוח זה מופק לאחר בדיקת עומק של חשיפת רשומות וסקירה משפטית מהירה ומדויקת. שמירה על אחריות תאגידית מצריכה ניהול שקוף של אירועי אבטחת מידע, הכולל הסבר על מהות החדירה, רמת הפגיעה בפועל ופעולות שבוצעו על מנת למזער את ההשפעה.
בשלב זה, צוות התגובה לאירוע חייב גם לגבש מדיניות התאוששות שאינה רק טכנית אלא כוללת גם פעולות הדרכה, שיפור מודעות לעובדים ושיפור נהלי אבטחה ארגוניים. צוותי SOC או נותני שירות אבטחה חיצוניים מחויבים לפעול לפי נוהלי IRP — Incident Response Plan, המתעד פרטי תגובה לפי סוג החדירה, חומרתה, ורמת ההשפעה על שרתים קריטיים בארגון.
יש לוודא שכל הפעולות שבוצעו יתועדו בתיעוד חקירתי לצורך ביקורת עתידית והפקת לקחים. השוואה בין נתוני האירוע הנתון לבין אירועים שהתרחשו בעבר תסייע בזיהוי מגמות או חולשות קבועות בתשתית, ותאפשר למקד תקציבים ומשאבים בצורה חכמה יותר לשיפור מענה לחדירות עתידיות.
חשוב לציין כי דוח תגובה המאורגן בצורה ברורה ומגובה בנתונים מוצקים, אינו רק מסמך סיכום — אלא מנגנון קריטי בגיבוש תרבות אבטחת מידע ארגונית חזקה וביכולת לזהות עקבות חדירה בזמן אמת. הוא גם מהווה בסיס להערכה מחודשת של הסביבה המנוהלת ומבטיח התמודדות מקצועית עם מצבי משבר.
כתיבת תגובה